הקשר שבין אינפלציה, מיתון וקיצוצים בהייטק

Photo by regularguy.eth on Unsplash

כבר תקופה שאנחנו שומעים על האינפלציה המשתוללת. לאחרונה התחילנו לראות גם כותרות על פיטורים בהייטק ועל ומיתון. מארק צוקרברג אפילו הזהיר שיכול להיות שאנחנו נכנסים למיתון הגדול ביותר בתקופת חיינו. רוצים לדעת על מה הוא מסתמך ולמה הוא אומר את זה? היום נסביר בצורה פשוטה את המצב הנוכחי בכלכלה העולמית.

על אינפלציה ופיצה

אז כבר תקופה שהכלכלה האמריקאית (והעולמית) חווה אינפלציה גבוהה. אינפלציה היא בגדול בגדול קצב עליית המחירים ונמדדת לפי סל של שירותים ומוצרים שנקבע מראש.

בכל רגע מדברים על האינפלציה בשנה האחרונה. ופשוט משווים את מחיר אותו הסל היום למחיר שלו לפני שנה. 

ומה עם עליית המחירים של לפני שנתיים? היא פחות מעניינת אותנו. אנחנו מדברים רק על קצב העלייה ולא על המחיר הכולל של אותו סל מוצרים ושירותים. 

כלומר מסתכלים על השיפוע של גרף המחיר בשנה האחרונה ולא על הערך שלו.

זה טיפה יותר מורכב מזה אבל בגדול, אינפלציה נגרמת כי יש "יותר מדי" כסף במשק. אנשים רוצים לצרוך ולהשקיע עם הכסף הזה וככל שיש יותר כסף שאנשים רוצים להוציא ויש פחות "על מה" להוציא אותו המחירים יעלו.

דמיינו פיצה מעולה בתל אביב. הפיצה כל כך טובה שיש תור של שעה בכניסה. גם ככה הם מוכרים את כל הפיצות שהם יודעים לאפות. הדבר ה"נכון" לעשות הוא להעלות את המחיר לכל מגש כדי להרוויח יותר. 

עכשיו תחליפו פיצה ב-"הכל" וקיבלתם מצב של אינפלציה. יש כל כך הרבה כסף בחוץ שאנשים "מוכנים" להוציא שהמחיר של הכל פשוט עולה. 

כשאני אומר הכל אני מתכוון באמת הכל. מתכנת פול סטאק למשל זה גם משאב מוגבל בדיוק כמו פיצה. ואם בשוק ההייטק קיימות המון חברות שרוצות לשכור מתכנתי פולסטאק והביקוש למתכנתים גדול מההיצע (כי קרנות השקיעו במלא סטארטאפים כי למשקיעים שלהם היה המון כסף להפנות להשקעות בקרנות) המחיר שלהם יעלה. בדיוק כמו פיצה כמובן.

אגב מלצר, ברמנית ואחמשית זה גם פיצה כמובן.

מאיפה מגיע כל הכסף הזה? אנשים עובדים, מקבלים משכורת ואז מחליטים מה לעשות איתה.

נניח שאני מתכנת וקיבלתי משכורת, אני מתבלט בגדול בין לקנות לעצמי פיצות מכל מיני סוגים (לשכור דירה גדולה יותר, חופשה בחו"ל, מחשב חדש) לבין להפקיד את הכסף בבנק ולקבל עליו תשואה מובטחת לבין להשקיע אותו בשוק ההון על מנת שאוכל לקנות איתו יותר פיצות בעתיד. 

ככל שהריבית במשק נמוכה יותר, אעדיף לצרוך את הפיצות שלי עכשיו וככל שהריבית גבוה יותר, אעדיף להשקיע את הכסף על מנת לקבל יותר פיצות בעתיד.

בנקים מרכזיים ומיתון

קאט לבנק המרכזי, הבנק המרכזי הוא הגוף שקובע את הריבית במשק. הנגיד כבר קרא את הפוסט הזה והוא יודע שככל שהריבית גבוהה יותר אני אעדיף להשקיע את הכסף וככל שהריבית נמוכה יותר מעדיף לאכול יותר פיצות עכשיו.

ולכן הנגיד מעלה ומוריד את הריבית כדי להשפיע על כמה פיצות אני צורך!

הקטע שככל שהבנק המרכזי מוריד את הריבית, המעסיק שלי (וכל שאר המעסיקים במשק) יכולים להלוות כסף על מנת להשקיע בצמיחה ולהעסיק עוד מתכנתים כמוני (ולכן להגדיל את הביקוש למתכנתים ולהגדיל את השכר שלי)

כל עוד הבנק המרכזי רק מוריד את הריביות או מחזיק אותן באזור ה-0 אחוז זה מעודד צמיחה במשק כי כולנו אוכלים יותר פיצות וכל בעלי העסקים לווים יותר כסף על מנת להקים פיצריות ולאפות יותר פיצות כדי שיהיה להם יותר כסף בעתיד.

הקטע הוא שכמו שהבנק המרכזי יודע לעודד צריכה (וצמיחה) ע"י הורדה של הריבית. הוא גם יודע לדכא צריכה ע"י העלאה של הריבית. וזה בדיוק מה שהוא עושה עכשיו. הבנק המרכזי ראה שהמחירים של הכל עולים יותר מדי. והוא חייב לעצור את זה לפני שהמצב יוצא משליטה ולכן הוא מעלה את הריבית ומדכא את הצריכה.

מיתון מוגדר בתור צמיחה שלילית במשק במשך 2 רבעונים לפחות. כלומר סך ההוצאה של כל האנשים והחברות במשק קטן מרבעון לרבעון פעמיים ברצף. 

ונראה שזה בדיוק מה שקרה לנו ב-2 הרבעונים האחרונים. למעשה הבנק המרכזי העלה את הריבית בדיוק כדי לגרום לנו לאכול פחות פיצות ולעצור את האינפלציה.

אם הבנק המרכזי בוחר שלא להתערב הוא מסתכן במצב של היפר אינפלציה, מצב שבו האינפלציה משתוללת ומאיצה. בגרמניה של שנות ה-20 למשל המחירים הכפילו את עצמם כל 49 שעות. ברור שמצב כזה אין שום סיבה שבעולם להחזיק במזומן. וכולם רצו להמיר את הכסף שלהם בנכסים ומוצרי צריכה שיחזיקו ערך לטווח ארוך יותר מאשר כמה שעות.

יש כרגע "מוסכמה" בקרב כלכלנים, בנקאים ומשקיעי VC שאנחנו נכנסים למיתון ויהיה מאוד קשה לחברות לגייס כסף בשנה וחצי שנתיים הקרובות.

למשל, ב-YC, חממת הסטארטאפים הכי נחשבת בעולם המליצו לכל חברות הפורטפוליו שלהם להיערך לתקופה של לפחות שנתיים שבהם לא ניתן יהיה לגייס כסף ולהבין איך יוכלו לשרוד בתרחיש הזה. 

הם כמובן לא יודעים לחזות את העתיד. אבל מעדיפים להמליץ לנהוג בשמרנות כרגע כדי לוודא שהחברות שורדות את השנתיים הקרובות. הקטע שבני אדם הם חיות של עדר. ולמרות שאף אחד לא באמת יודע כמה זמן תימשך התקופה הקשה. אף אחד לא רוצה להיות המנכ"ל היחיד שלא התכונן למיתון או המשקיע היחיד שלא אמר לחברות הפורטפוליו שלו להתכונן למיתון. A16Z וגם סקויה מצטרפות בהמלצות דומות. ולכן בטוח להניח שכל המשקיעים בשוק הפרטי – כלומר קרנות שמשקיעות בסטארטאפים שלא נמצאים בבורסה עדיין. מעבירות מסרים דומים לחברות הפורטפוליו שלהם.

קיצוצים בהייטק

הבעיה עם מיתון היא שזה קצת ביצה ותרנגולת. אם אני אפחיד אתכם שמצפה לנו תקופה נוראית בעתיד ולא יהיה לכם כסף לקנות פיצה אתם תחסכו את הכסף שלכם ולא תבזבזו אותו. מה שאומר שפחות פיצריות יקבלו כסף ומה שבאמת יגרום לתקופה קשה לבעלי (ועובדי) הפיצריות. הציפיה למיתון היא אחד הגורמים למיתון.

ההנחיה הזאת לקצץ בהוצאת היא בדיוק הסיבה שאנחנו שומעים על קיצוצים בהייטק. מנכ"לים שחשבו שיוכלו לגייס כסף בתקופה הקרובה ולכן זה בסדר שהם הפסדיים, מבינים שגיוס הכסף יהיה קשה ולכן מעדיפים לפטר עכשיו מאשר להמר על זה שהשוק יהיה טוב ויוכלו לגייס כסף בעתיד הקרוב. אבל כמובן שככל שיותר מנכלים חושבים ככה מי שלא הולך עם העדר נראה יותר ויותר טיפש. ובאמת לוקח סיכון גדול כי ככל שהשוק מצפה למיתון זה יביא את המיתון.

צריך לזכור שהוצאה של אחד היא הכנסה של אחר (יחיד או חברה). לכן אם כולם פתאום "צופים" שבקרוב יכניסו פחות כסף ולכן זה זמן טוב להוציא פחות כסף, המשק בכללותו יכניס פחות כסף. כלומר נראה צמיחה שלילית.

שוק ההון

ועכשיו לחדשות הבאמת רעות, אם אנחנו נכנסים לתקופה של צמיחה שלילית וריבית עולה, כמעט כל החברות במשק יפגעו עסקית. מצד אחד ההכנסות ירדו. מצד שני הוצאות המימון יעלו. ומצד שלישי אלטרנטיבות השקעה וריבית חסרת סיכון גבוהה יותר יורידו את הביקוש הכולל למניות ואמורות להוביל לצמצום מכפילים.

נסביר את הצד השלישי כי לדעתי הוא הכי פחות אינטואיטיבי, אם בעבר משקיע יכל לקנות את מניית קוקה קולה (לא מחזיק ולא ממליץ) ולקבל עליה בערך 2.5% מהשווי שלה בדיבדנד כל שנה (בתקווה לנצח). או להפקיד את הכסף בבנק ולקבל עליו 0.1% בשנה. בעולם שבו פיקדון בבנק משלם לנו 3% בשנה, מה לדעתכם יקרה למניית קוקה קולה? נכון מאוד! המחיר שלה צריך יהיה להתאזן למחיר המשקף סיכון גבוה יותר מאשר הריבית המובטחת בבנק. כלומר לרדת משמעותית בהנחה שהתוצאות העסקיות לא יפגעו. אם לוקחים בחשבון שהתוצאות העסקיות עשויות להיות מושפעות לרעה, אז בכלל המצב בכלל מבאס.

אותו הכוח אגב אמור להשפיע לרעה על הביקוש לנדל"ן ולהוריד חלק מהביקוש מצד משקיעים לנדל"ן. אבל המצב שמה יותר מורכב ושווה פוסט בפני עצמו. 

אוקיי אז מה אני עושה עם זה?

קודם כל שווה לדעת ולהיות מוכן לזה שאנחנו כנראה נכנסים לתקופה כלכלית לא פשוטה. 

לדעתי זה זמן מעולה להשקיע בעבודה, לרכוש כישורים חדשים ולוודא שאתם חייוניים ומוערכים כדי שאם המצב יחמיר לא תפוטרו.

בנוסף, אני ממליץ לשמור על 3-6 חודשי מחיה בכסף נזיל בבנק ולהימנע מהוצאות לא חיונית כרגע.

כן אני יודע שאני מצייר פה תמונה ממש שחורה לגבי שוק ההון והייטק, אבל הכי חשוב לזכור שאף אחד לא באמת יודע לצפות אירועי מאקרו. קחו כל מה שאמרתי ב-50% סיכוי שאני צודק. ואל תרוצו להנזיל את תיק ההשקעות שלכם. אני אישית לא הנזלתי את תיק ההשקעות ופשוט מנסה לוודא שהחברות בתיק שלי יתמודדו היטב עם תקופה שכזאת. אני לא מחזיק חברות הפסדיות אבל זאת הייתה החלטה שקיבלתי לפני שהתחלתי לחשוב על המצב הנוכחי ואני עדיין עומד מאחוריה כמובן.

אני רוצה להיות מוכן למצב הנוכחי כמיטב יכולתי, אבל אני לא מאמין שאני ידוע לתזמן את השוק. אני לא אדע מתי לצאת ומתי להיכנס. ולכן אני לא עובר למזומן. גם אם נדע לצאת מהשוק עכשיו לא נדע מתי להיכנס ויכול להיות שנפסיד עליה משמעותית.

אני כמובן ממליץ להמשיך ללמוד ולחפש חברות שיהיו מושפעות בצורה מינימלית מכל הסיפור הזה. או להמשיך להשקיע במדדים

חשוב לזכור שמתישהו המצב הזה יפטר, אף אחד לא יודע לתזמן את השוק ובנתיים הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות זה להגדיל הכנסות, לצמצם הוצאות ולהשקיע את ההפרש. 

אם נהניתם לקרוא את המאמר, השאירו תגובה, עקבו אחרי בטוויטר והצטרפו לקבוצת הטלגרם על מנת לקבל ראשונים עדכונים על מאמרים בבלוג. 

כותב הפוסט עשוי להחזיק במניות המוזכרת במאמר. המאמר מהווה המלצה למחקר עצמאי והעמקת הידע ואינו מהווה המלצת השקעה.