איך תרוויחו משוק הענן הצומח חלק ג' – ספקיות הענן

Photo by Jessica Irani on Unsplash

בחלק א הסברנו מה זה מחשוב ענן ולמה חברות משתמשות בו. בחלק ב דיברנו על הכלכלה של חברות ה-SaaS ולמה הן מעדיפות להתמקד בשירותים שונים ולא בתשתיות המחשוב שלהן, הצעתי לכם לשקול לעבוד בחברות SAAS צומחות. השבוע אנתח את שלושת ספקיות הענן הגדלות אמזון מיקרוסופט וגוגל כחברות להשקעה. ספקיות אלו שולטות בשוק הענן ומציגות צמיחה של כ-40% בשנה במגזר הענן. כולנו כמובן רוצים להרוויח 40% בשנה.

נתח שוק של ספקיות הענן השונות מתוך https://www.theregister.com/2022/05/02/cloud_market_share_q1_2022/

אז מה כל כך מעניין בענן הזה?

ב-3 מילים, תשואה על ההון. אם למשל נסתכל על קניה של דירה להשקעה ללא משכנתא והשכרה שלה, התשואה שלנו תהיה שכר הדירה ועוד עליית (או ירידת) הערך שנקבל. נחלק את זה בכמה ששילמנו עבור הדירה ונקבל תשואה חד ספרתית גבוהה במקרה הטוב. 

הנה אנקדוטה מעניינת, חבר אשר מנהל סטארטאפ בתחום ה-AI סיפר שאמזון גובה ממנו בעבור 3-4 חודשים של שימוש רציף במחשב יותר מהמחיר שהיה משלם על קניית המחשב והפעלה שלו בעצמו. מבחינת אמזון אורך החיים של המחשב הוא בערך 3-4 שנים. הסיבה שאנשים מוכנים לשלם בכל זאת, היא הגמישות בהשכרה לזמן קצר. אני לא מכיר המון עסקים לגיטימיים בהם מחזירים את ההון בתוך 3-4 חודשים. גם אחרי שנוסיף זה הוצאות של חדרי שרתים, אנשי IT, אנשי מכירות ועוד ועוד זה עדיין עסק משתלם מאוד.

קצת כמו שחוזה שכירות לשנה זול משמעותית מאשר השכרה יומית ב-air b&b כפול 365. כמובן שחברה שתבחר להתחייב לטווח הארוך אצל אחת מספקיות הענן תקבל תנאים טובים יותר מאשר חברה שרוצה גמישות.

סיבה נוספת להשתמש בשירותי הענן במקום בתשתיות מחשוב פנימיות היא כדי לא לשלם על כוח אדם לטובת הפעלת תשתיות המחשב של עצמך. לך בתור חברה עדיף כנראה להתמקד במה שאתה טוב ולהשאיר את עניין תשתיות המחשוב לספק חיצוני.

שיקול נוסף הוא קרבה גאוגרפית ללקוח, חברה ישראלית שעיקר לקוחותיה בארה"ב או בסין תעדיף לשלם למישהו אחר שינהל עבורה את תשתיות המחשוב מעבר לאוקיינוס מאשר להתחיל לנהל דאטא סנטרים בחו"ל.

ספקיות הענן מצדן מנסות לספק לך עוד ועוד תשתיות מחשוב ושירותים יחודיים על מנת להתבדל מהספקיות האחרות ולוודא שהלקוחות יבחרו בהן. הן כמובן כולן נמצאות במירוץ לתפוס כמה שיותר מהשוק הצומח הזה. 

אמזון

נתחיל מאמזון, בתור החברה ש"המציאה" את התחום. וגם השחקנית הגדולה בתחום, יש לה יתרון לגודל והיא היחידה שבה הענן הוא רוב הפעילות הרווחית. בנוסף, יש לה אפקט רשת מסויים שמהנדס/ת או יועצ/ת שיוזמים פרוייקט מעבר לענן או צריכים לבחור תשתית יעדיפו לעבוד עם מה שהם מכירים. וזה בסבירות גבוהה AWS. 

בשנת 2021 אמזוןן הכניסה 62 מיליארד דולר במגזר הענן שלה. מתוך זה היא נשארה עם רווח תפעולי של 18.5 מיליארד דולר במגזר הענן. כל שאר העסקים של אמזון הכניסו תפעולית עוד כ-6 מיליארד דולר. מדובר בתוצאה של החלטה עסקית של אמזון לספק את השירותים שלה במחירים נמוכים ככל האפשר על מנת לצמוח עוד ועוד ולדכא תחרות.

מתוך הרווח התפעולי של 24 מיליארד דולר יש להוריד עלויות מימון של כ-2 מיליארד דולר ומיסוי של בערך 10%. מה שמשאיר אותנו עם כ-20 מיליארד דולר רווח בשנת 2021. כדאי לדעת שהאתרים הכלכליים מתייחסים ל-33 מיליארד דולר. אבל זה כולל בתוכו רווח מעליית ערך של השקעות שעשו בין היתר בחברת Rivian שירדה ברבעון הראשון של 2022. 

כלומר בהערכה גסה, אמזון הרוויחה רווח “אמיתי” של כ-20 מיליארד דולר ב-2021 ובשווי השוק של 1.2 טריליון דולר מדובר במכפיל של 60. כלומר יקח לחברה כ-60 פעם הרווח של 2021 כדי להחזיר את מחיר המניה. ולדעתי זה יקר מדי.

שימו לב, לא אמרתי שצריך לעשות שורט על אמזון. אלא רק שבמחיר הנוכחי, הכל חייב להסתדר בצורה מושלמת כדי שנראה רווח בהרפתקאה הזאת. ולכן אני בחוץ.

מיקרוסופט

מיקרוסופט מדווחת על 3 תחומי עיסוק: 

  1. פרודוקטיביות ותהליכים עסקיים. 
  2. הענן החכם.
  3. ”עוד מחשוב חכם”. 

אני בוחר לתרגם אותם בתור: 

  1. שירותים לחברות. 
  2. תשתיות מחשוב לחברות.
  3. שירותים ללקוחות פרטיים. 

אופיס ולינקדאין למשל נכנסים תחת שירותים לחברות ולא כתשתיות מחשוב. רשיונות וינדוס, רשיונות אופיס, ומוצרי ה-Gaming נכנסים תחת השירותים ללקוחות פרטיים.

כל אחד משלושת התחומים הכניס כ55-60 מיליארד דולר. וכל אחד משלושת התחומים הרוויח תפעולית 19-26 מיליארד דולר לכן אני מעגל ואגיד שזה שליש שליש שליש. סה”כ לשלושת התחומים רווח תפעולי של כ-70 מיליארד דולר ואחרי מס של בערך 10 מיליארד נשארים עם כ-60 מיליארד דולר רווח שנתי.

על פניו,

ה”ענן החכם” של מיקרוסופט צמח רק ב-25% בהכנסות בשנה בניגוד לכ-40% של אמזון וגוגל. אבל מי שיחפור קצת יגלה שהענן החכם מכיל את Azure אבל גם המון דברים שאין להם מקבילה בגוגל ואמזון ואני לא הייתי קורא להם ענן כמו למשל, רשיונות לוינדוס סרבר ללקוחות שמפעילים שרתים בעצמם ו-github לכן אני טוען שהגרף עם נתחי השוק מתחילת המאמר קצת “מרמה” ולא באמת משווה תפוזים לתפוזים (אל תכניסו את אפל לדיון הזה!). לדעתי נתחי הענן של מיקרוסופט וגוגל הרבה יותר קרובים ממה שנראה לנו. (אני מדבר על Azure ו- GCP כמובן)

בעיני מיקרוסופט נותנת לנו “חפיר”, או הגנה מתחרות מאוד גבוהה (שלא לומר מונופול). וצמיחה מרשימה של 18% בהכנסות ו-24% ברווח התפעולי מ-2020 ל-2021. ובמכפיל רווח של 28. בהשוואה למכפיל רווח ממוצע של  20 ל-s&p 500 מקבלים מעין “תעודת סל” על טכנולוגיה רווחית. הייתי שמח לשלם טיפה פחות. אבל זורם איתם במחיר הנוכחי בתור פוזיציה קטנה בתיק שלי.

גוגל

גוגל הכניסה כ257 מיליארד דולר ב2021, מתוכם 19 מיליארד(7.5%) הכניסה פעילות הענן של גוגל. כ-210 מיליארד הגיעו מפרסום בגוגל, יוטיוב ורשת המפרסמים של גוגל. ו-28 מיליארד הגיעו מכל שאר הפעילויות כולל חנות האפליקציות של אנדרואיד, דמי מנוי ליוטיוב וכו’. 

גוגל מכניסה תחת כותרת הענן שלה את GCP וגם את שירות המייל הארגוני GSUITE. פעילות הענן של גוגל הפסידה כ-3 מיליארד דולר ב-2021 (ו5.5 מיליארד דולר ב-2020). הסיבה שמגזר הענן של גוגל לא רווחי לדעתי היא שגוגל החליטה לתעדף צמיחה על רווחיות. הרי גוגל יכולה לחלק כמה קרדיטים שתרצה על מנת לרכוש לקוחות חדשים. וככל שתשקיע יותר קרדיטים וזמן של אנשי מכירות/פיתוח עסקי שנועדו להביא לקוחות חדשים, ככה הרווח בטווח הקצר קטן אבל בטווח הארוך יגדל. 

החברה הרוויחה 76 מיליארד דולר ב-2021. ואם מסתכלים היסטורית רואים צמיחה של פי 11 ברווח למניה מ-2010 ועד היום או 23% שנתי לאורך ה-12 שנים האחרונות.  

מי שחי בכדור הארץ יודע שהחברה אחראית דה-פאקטו על רוב התשתיות של האינטרנט ועל חצי מהדברים שאנחנו קוראים להם “אינטרנט”. מהדפדפן של כולנו, מנוע החיפוש של כולנו. חצי משוק הסמארטפונים, אפליקציית תרגום, אימייל, פרוטוקולים להעברת מידע ולקידוד מדיה ועוד ועוד ועוד. גוגל בוחרת לחלק בחינם את רוב הדברים שהיא עושה פשוט כי היא יושבת על פרת מזומנים מטורפת שקוראים לה שוק הפרסום אונליין. למעשה גוגל מרוויחה בצורה עקיפה פשוט מצמיחה של האינטרנט והחלק שלו בחיים של כולם. ולכן היא משקיעה המון המון כסף בתשתיות האינטרנט של כולנו.

גוגל היא גם החברה המובילה במחקר בינה מלאכותית בעצמה ובעזרת חברת הבת שלה deep mind. כרגע לא ברור איך והאם היא תרוויח מכל הסיפור. אבל מבחינתי זאת אופציה נוספת על העתיד.

השוק מתמחר אותה במכפיל 20 שזה די זול ביחס לשאר השוק ובטח ביחס לשאר השחקניות בענן.

לדעתי גוגל ופייסבוק הן דואופול בתחום הפרסום והשיווק אונליין. תקציב השיווק של כל העולם מתחלק בין שתיהן. לכן הגורם הכי משמעותי בעליה או ירידה ברווחים של גוגל הוא מצב הכלכלה העולמית ולא כמה טובים הם יהיו. 

גוגל היא אחת החברות האהובות עלי, בעיקר בגלל שאני לא חושב שמישהו יצליח לבנות מנוע חיפוש טוב כמוהם או להתחרות בהם. גוגל היא אחת הפוזיציות הגדולות בתיק שלי. וזה שאנחנו מקבלים פה אופציה על שוק הענן הצומח בחינם היא נקודת בונוס מעולה מבחינתי.

סיכונים

עד כמה שאני מבין, היום לפחות אף אחת מספקיות הענן לא מציעה מוצר משמעותית יותר טוב מהספקיות האחרות. בגדול כולן מציעות מוצרים מאוד דומים. עם הבדלים די מינוריים. החברות מנסות "לכבוש" כמה שיותר מהשוק הצומח הזה. ולבנות פיצ'רים והצעות טובות משאר הספקיות על מנת לתפוס את השוק. ולפני שכל ההיטקיסטים קופצים עלי, מוצר משמעותית יותר טוב, זה מוצר שגם אם תתנו לי מיליארד דולר בתור מתחרה לא אוכל להעתיק. לכן בכלל לא ברור כמה הלקוחות נאמנים. 

אני מכיר למשל יזם שפעל בענן של אמזון במשך השנה הראשונה על חשבון קרדיטים לסטארטאפים שאמזון מחלקת ולאחר מכן קיבל השקעה ממיקרוסופט ו-3 שנים של קרדיטים לענן של מיקרוסופט ועבר אליו. שמעתי גם מיזם אחר בעל חברת SaaS שכדי לחתום עם מתחרה של אמזון בריטייל בתור לקוח הם דרשו שיעבור מהענן של אמזון. אני כמובן לא טוען שהם מייצגים את השוק כולו או משהו כזה. אבל לפחות חלק מהלקוחות יכולים די בקלות להחליף בין ספקיות הענן השונות. אמזון למשל מוכנה לשלוח עובדי aws שיגיעו אליך למשרד ויעזרו לך לעבור מהענן של המתחרים לענן שלהם.

ביום שבו הצמיחה בענן תאט או תעצר (ככל שספקיות הענן לא יצליחו לפתח בידול בינהם) אני מצפה לראות תחרות עזה על המחירים בין ספקיות הענן השונות. אני לא יודע מתי זה יקרה וכמה החברות האלה עוד יצמחו לפני שזה יקרה. אבל ביום שבו זה יקרה לא הייתי רוצה להיות מושקע בחברה במכפיל 60 שכבר לא צומחת 40% בשנה. כי מהר מאוד היא תהפוך לחברה במכפיל 30 ואנחנו נאבד חצי מהכסף שלנו.

אם אנחנו אכן נכנסים לעולם של ריביות גבוהות (ואני לא יודע אם זה המצב) זה עשוי להקטין את כמות הכסף המושקע בסטארטאפים, ולהוריד לפחות חלק מהדרישה של חברות טכנולוגיה לשירותי ענן מה שיוריד חלק מהביקושים למחשוב ענן.

אתגר נוסף העומד בפני ספקיות הענן הוא מחסור בשבבים ורכיבים. כלומר צמיחה של 40% בקוד היא לא בעיה בכלל. אבל כשסקטור הענן כבר מהווה אחוז מסוים מצריכת השבבים בעולם, יש גבול לכמה הם חומרה הם יכולים לקנות. גם ליצרניות השבבים והמחשבים יש יכולת ייצור סופית ולא בטוח עד כמה הן יכולות להגדיל אותה.

לסיכום

אני מאוד אוהב את גוגל בתור השקעה. אני סבבה גם עם מיקרוסופט, ואמזון יקרה לי מדי. התיק שלי כמובן משקף את זה. אני יודע שהצגתי פה ניתוח ממש ממש שטחי ושלושת החברות שוות ניתוח מעמיק יותר שאין לי זמן לכתוב ולפרסם. קחו בחשבון שאני סתם מישהו באינטרנט שיודע לקרוא דוחות. יש אנשים בקרנות גידור בוול סטריט שעובדים בלהבין את שלושת החברות האלה ומבלים שנים בלקרוא כל מה שאין פעם נכתב עליהם. כשאנחנו קונים  או מוכרים מניה, אנחנו צריכים להניח שהם נמצאים בצד השני.  

אם הדבר הזה שנקרא מחשוב ענן ימשיך לצמוח בקצב הנוכחי, אנחנו מקבלים אופציה “כמעט חינם” בגוגל ומיקרוסופט. אבל משלמים עליה יקר באמזון. מה שזה אומר שאם חס וחלילה אנחנו טועים ונראה איזה צמצום או האטה בהכנסות הענן. המכה הכי גדולה תגיע באמזון. ואם הצמיחה תימשך, שלושת החברות ירוויחו מזה.

כמה מילים על מאקרו ותזמוני שוק

כולנו יודעים ששוק ההון נופל בתקופה האחרונה. כשאת הנפילה מובילות חברות טק הפסדיות. אני לא טוען שאני יודע לחזות מתי תיגמר הנפילה או מתי הזמן הנכון לקנות. יכול להיות שיש עוד נפילה לפנינו. אני בכל מקרה משתדל להתמקד בטווח הארוך בבניית תיק ההשקעות שלי וגם בתוכן שאני יוצר. ומאמין שהתוכן יהיה רלוונטי שנים קדימה. אם הייתי מאמין שאני מבלה שבוע בלכתוב מאמר על חברה והוא לא יהיה רלוונטי אחרי חודש לא הייתי מתאמץ לכתוב. 

מטרת המאמר מבחינתי היא להראות איך אני רואה את שוק מחשוב הענן ולא לתת נקודת זמן אופטימלית לקניה. אני לא יודע מתי הזמן האופטימלי לקנות. אני גם לא מאמין שיש בכל העולם יותר מ-100 אנשים שיודעים לתזמן את השוק ומעדיף להתמקד במשימה הקלה יותר של מחקר חברות והשקעות ערך. על הנושא התחלתי לחשוב ולחקור לפני כחצי שנה עם חבר בכיר בחברת SaaS צומחת ששאל "איך אני מרוויח משוק הענן". הפרספקטיבה שלי היא באמת לטווח הארוך ולא קשורה לנפילה הזאת.

אם נהניתם לקרוא את המאמר, השאירו תגובה, עקבו אחרי בטוויטר והצטרפו לקבוצת הטלגרם על מנת לקבל עדכונים על מאמרים נוספים. 

כותב הפוסט עשוי להחזיק במניות המוזכרת במאמר. המאמר מהווה המלצה למחקר עצמאי והעמקת הידע ואינו מהווה המלצת השקעה.

אין תגובות

מה אפשר ללמוד ממשקיע הצמיחה הכי טוב בעולם?

השקעה בצמיחה

בפוסט הקודם בבלוג (ממליץ בחום למי שעוד לא קרא) דיברנו על הצמיחה המדהימה של אמזון, מה Nicholas Sleep ו-Qais Zakaria זיהו בה ב-2005 גם איך התובנות האלה הופכות לתשואה של 9,500% על ההשקעה ב 16 שנים או 226,600% ב-24 שנים. בעקבות זה החלטתי לקרוא בעצמי את כל המכתבים השנתיים שג׳ף בזוס שלח למשקיעים באמזון לאורך השנים. אני חייב להגיד שזה הספר הכי טוב שקראתי על יזמות ועסקים. הנה מה מה שלמדתי מהחוויה.

מיקוד לטווח ארוך

בזוס אומר ש-״הלקוח הכי מסור שלנו יעזוב אותנו בשניה שמישהו אחר יציע שירות טוב יותר״ וכך מסביר את חשיבות האובססיה שלו לטובת הלקוח. האובססיה הזאת באה לידי ביטוי כמעט בכל דבר שאמזון עושה. ממשלוח חינם ללקוחות שרק הולך ומשתפר ככל שהשנים עוברות ואמזון גדלה, למחירים זולים וסקרי שוק שאמזון ביצעה על מנת לוודא שהיא יותר זולה מחנויות פיזות, ואפילו עד לקוח שקיבל מייל שאמזון רוצה להחזיר לו חלק מהכסף ששילם על סטריימינג של סרט בגלל בעיות שהיא זיהתה באיכות הצפיה שלו. 

אנחנו זוכרים מהפוסט הקודם את המודל Economies of scale – shared. כלומר בזוס זיהה שתחום הקניות אונליין הוא תחום של winner takes all  ולכן הוא משתמש ביתרונות שהוא מקבל מהגודל של אמזון על מנת להוריד מחירים לצרכן ויוצר מצב שמתחרים קטנים וחדשים יתקשו להתחרות בו. 

בזוס מדבר על חשיבות תהליך גיוס העובדים ובעיקר העובדים הראשונים. העובדים הראשונים שנגייס לחברה בעצם יוצרים את התרבות הארגונית בחברה. ואחר כך קשה עד בלתי אפשרי לשנות אותה. אנשים שמתאימים לתרבות הקיימת יטו להסתדר ולהישאר בחברה לטווח ארוך ומי שפחות מתאים כנראה שלא ״ישרוד״ בחברה לאורך זמן. כדי להגיע לתרבות הנכונה ולאנשים הנכונים בזוס שם רף מאוד גבוהה לגיוסים. העובדים הוותיקים צריכים לראות את החדשים ולחשוב ״ואו איזה תותחים! מזל שהצטרפתי מוקדם, בחיים לא היו מקבלים אותי היום״. זה יגרום לכולם לעבוד קשה יותר.

עוד דבר שמאוד מאוד אהבתי לראות שבזוס עושה היה לנהל את הציפיות של המשקיעים שלו. במכתב הראשון למשקיעים משנת 1997 הוא פירסם סוג של מניפסט. הוא תיאר את עצמו, את החזון שלו ואת החברה שהוא הולך לבנות. ״יש המון דרכים לבנות חברה טובה אבל זאת הדרך שאני בחרתי״. לאחר מכן הוא צירף את המכתב מ-1997 לכל המכתבים העתידיים ששלח. בצורה הזאת הוא יצר סיטואציה שמי שמשקיע בחברה שלו לטווח ארוך זה בעיקר מי שמסכים איתו וחושב כמוהו. לדעתי באפט משיג מטרות מאוד דומות בכל השיחות הפומביות שלו והמכתבים שלו למשקיעים. אני מאמין שבזוס למד את זה מבאפט. 

אנחנו עדיין ביום הראשון של אמזון

יש כל מיני דרכים להציג ולחלק את מחזור החיים של עסק, אבל בכולם השלב האחרון הוא שלב של עסק בוגר שממנו בעל העסק רוצה לחלוב כמה כסף (תוך כדי שהוא מחזיק אותו חי לכמה שיותר זמן). בזוס לא מוכן לתת לעסק שלו ״להתבגר״ לשלב הזה.

במכתב הראשון משנת 1997 בזוס אמר שאנחנו עדיין ביום הראשון של אמזון (ושל האינטרנט) ולכן אנחנו סטארטאפ ועכשיו הזמן להשקיע בצמיחה. מה שמעניין שגם במכתב האחרון מ-2020 בזוס עדיין טוען שאנחנו ביום הראשון של האינטרנט. במובן מסוים ברור שהוא צודק. כלומר מה זה כ-30 שנות אינטרנט בפרספקטיבה של 100 או 500 שנה? לדעתי עצם המיקוד של בזוס בטווח הארוך מאוד מאוד מאפשרת לו לקבוע שביחס לזה אנחנו עוד בראשית ימי האינטרנט.  בגלל שאנחנו בראשית ימי האינטרנט אנחנו צריכים להשקיע בצמיחה ולא ב-״חליבה״. 

בנוסף אם זה רק היום הראשון של האינטרנט, בכל רגע יכול לבוא מתחרה קטן וחדש ולגנוב לנו את השוק. לכן חייב להיות ערניים ופרנואידים – להמשיך לשפר את הערך ללקוח ולהמשיך לשפר את החפיר שלנו. מין מנטליות ״הסורים על הגדר״. אמרנו כבר שזה שוק של ״winner takes all” לכן חשוב לבזוס לגדול כמה שיותר מהר.

במכתב משנת 2000 בזוס מדבר על זה שכל מה שאמזון השיגה עד אותו היום נשען על טכנולוגיה שרק הולכת להשתפר מעכשיו והלאה. מהירות האינטרנט הולכת להשתפר המחשבים הולכים להשתפר ולהיות קטנים וניידים יותר וכו׳, לכן יש לעסק המון לאן לגדול רק על סמך שיפורים טכנולוגיים שבדרך. לאורך השנים בזוס ממשיך לדבר על איך שיפורים טכנולוגיים ישפרו את הביצועים העסקיים של אמזון.

לדעתי עצם האמונה והמסר הזה מהצ׳יף הגדול שעוד ביום הראשון של חיי העסק מחלחלת כלפי מטה ודוחפת את כל המנהלים והעובדים לקבל החלטות מוטות צמיחה (במקום החלטות מוטות ״חליבה״).

קאיזן – שיפור מתמיד

בזוס מזכיר את שיטת הקאיזן – שיטה יפנית שבה שואפים להיות טיפה יותר טובים ולהשתפר טיפ-טיפה במה שאנחנו עושים בכל יום. 

בזוס מאמין גדול בלהתחיל דברים בקטן ואז לשפר ולגדול כמה שיותר מהר. כשהוא התחיל את אמזון הוא התחיל מחנות ספרים אונליין לארה״ב בלבד. מראש הוא תיכנן לגדול לחנות שמוכרת הכל בכל העולם. אבל הוא הבין שיהיה לו הרבה הרבה יותר קל לבנות עסק סביב נישה קטנה ולצמוח משם מאשר לבנות עסק עצום על ההתחלה. כמובן שלאורך השנים אמזון גדלה במגוון המוצרים שהיא מציעה ובמדינות והשפות שהיא משרתת.

בזוס מפריד בין החלטות הפיכות והחלטות לא הפיכות. החלטות הפיכות צריך לקבל כמה שיותר מהר, ולהיות מספיק כנים והוגנים עם עצמנו כדי לדעת לשנות אותם במידת הצורך בעוד שעל החלטות לא הפיכות עלינו להגדיש כמה זמן שצריך.

המון המון הימורים קטנים עם סיכוי לצמוח

אמנם אמזון שאנחנו מכירים היום הוא אתר קניות אונליין. אבל בזוס בנה המון המון עסקים קטנים עם פוטנציאל צמיחה עצום בתור החברה. 

  • מכירות פומביות – בוטל.
  • אמזון שופס.
  • אמזון פריים – מנוי למשלוחים חינם מאמזון.
  • אפשרות למוכרים צד ג׳ באתר.
  • שירותי לוגיסטיקה ומחסן למוכרים(FBA) – מי שקונה ממוכר שכזה זכאי להטבות אמזון פריים.
  • שירותי ענן (AWS).
  • אמזון פרש – הזמנה אונליין של מוצרי סופרמרקט טריים.
  • אלקסה – מכשיר ועוזרת קולית שיודעת להזמין עבורנו דברים מאמזון.
  • מספר מוצרי מדיה – קינדל, אודיבל, משחקים, סרטים, wispersync.
  • בית הוצאה לאור של קינדל – שבו הספרים נמכרים הרבה יותר בזול והסופר/ת מקבל/ת יותר כסף מכל מכירה.
  • אמזון גו – סופרמרקט פיזי שבו בעזרת מצלמות ואלגוריתמים חכמים אין צורך לעבור בקופה – או להעסיק קופאים. 

מיקוד בצמיחה

יש כמה מאפיינים שאני מזהה ברוב העסקים של אמזון שתורמים המון לצמיחה שלה:

המאפיין הראשון, שגם בזוס דואג להדגיש במכתבים שלו הוא סינרגיה עצומה בין העסקים השונים. למשל, לקוח שרוצה לקרוא ספר מסוים וצריך אותו בהקדם האפשרי יבחר בין לשלם על גרסאת הקינדל של הספר (מרווח גבוהה יותר) או לשלם על אמזון פריים. לקוח אמזון פריים, ירגיש צורך ״לנצל״ את שווי המנוי שלו ולכן ״יעדיף״ לקנות בחנות של אמזון ולא בחנות אחרת (מודל קוסטקו). בנוסף ככל שמספר המוכרים ב-FBA גדול יותר ככה יותר משתלם ללקוחות לעשות מנוי ל-amazon prime, וככל שיש יותר מנוי amazon prime ככה יותר משתלם למוכרים להשתמש בשירותי ה-FBA. ומוכרים מציינים שברגע שהתחילו לעבוד עם FBA המכירות שלהם קפצו כנראה כי לקוחות הפריים מעריכים מאוד את המשלוח המהיר בחינם שאמזון מציעה להם. 

מאפיין נוסף הוא יתרון עצום לגודל, ב-AWS למשל מוכרים משאבי מחשוב לחברות. אמזון מחזיקה חוות שרתים ענקיות ולכן היא יכולה לעשות המון דברים שחברות ״מסורתיות״ לא יכולות לעשות כמו למשל לקנות חברת מעבדים כדי לקבל מעבדים חזקים וזולים יותר ממה ששאר השוק יכול לקנות או לפתח טכנולוגיית מסדי נתונים (databases) מהירה יותר ממה שהשוק יודע להציע. עוד יתרון לגודל הוא כמובן בכל מוצר מדיה שאמזון מוכרת רוב העלויות במכירה של ספר בקינדל או אודיובל הן עלויות קבועות ולכן העסק מאוד לא רווחי במספר קטן של לקוחות ומאוד מאוד רווחי במספר גדול של לקוחות.

עוד מאפיין שאהבתי, הוא שבזוס נכנס לתחומים לפני שהם הגיוניים כלכלית מתוך הנחה שככל שהטכנולוגיה תשתפר והיתרון לגודל יתפוס העסק יהיה מאוד מאוד משתלם. ועד שזה יקרה הוא כבר ישלוט בשוק ויהיה מאוד קשה להתחרות בו (first mover advantage). הדוגמא הכי טובה לזה היא אמזון גו – במבט ראשון מה לאמזון ולחנויות סופרמרקט? אלה שבזוס כבר השקיע המון בחברת רובוטיקה לנהל את המרכזים הלוגיסטיים של אמזון עצמה, ואם מוסיפים לזה את הידע של אמזון בניהול מלאים ואת הטכנולוגיה לזיהוי מוצרים והפעלת חנויות ללא קופאים. יכול להיות שבזוס בונה רשת סופרמרקטים ללא (או כמעט ללא) עובדים אנושיים. נכון – הטכנולוגיה עוד לא שמה. אבל זה הימור שיכול להיות שווה בעוד 30 שנה המון המון כסף.

המאפיין האחרון, החזר גבוה על ההון (ROE). קל לראות שרוב העסקים של אמזון הם עסקים עם ROE גבוה מטבעם (מדיה, מחשוב, prime, לוגיסטיקה – בהינתן טכנולוגיה אוטומציה ורובוטיקה). אחד הדברים המעניינים שבזוס אומר על יעילות בהון זה שהוא מודד את הסייקל התפעולי כלומר מספר ימי המלאי ועוד ימי הלקוחות פחות ימי הספקים. או במילים אחרות כמה זמן בממוצע לוקח לכל ״שקל״ של מלאי עד שהוא נמכר, הכסף נאסף ואנחנו קונים בכסף מלאי נוסף. בשנת 2005 בזוס מספר שבעזרת מלאי של 480 מ׳ דולר אמזון עשתה מכירות של 7 מילארד דולר! כדי לשפר את המספר הזה אמזון משתמשת באלגוריתמים לניהול מלאי – למשל ספרי לימוד בדרך כלל נקנים בתקופה מסויימת לפני הסמסטר לכן חבל להחזיק מלאי שלהם במהלך הסמסטר. במובן מסוים ״קל״ לחזות את המכירות העתידיות אם יש לך מספיק מידע על מכירות העבר. 

הטעית הנרטיב

כבני אדם יש לנו נטיה לקבל כל הסבר של המציאות בתנאי שהוא לא סותר את העובדות (דניאל כהנמן ועמוס טברסקי). הסיבה שאני מזכיר את זה פה היא שאני קיבלתי הסבר מסוים להצלחה של אמזון שניתן ע״י Nicholas Sleep ו-Qais Zakaria. ואחר כך קיבלתי את ההסברים שנתן ג׳ף בזוס. אני בטוח שגם המון מזל היה מעורב בהצלחה של אמזון וגם שאני מפספס חלק מהסיבות ואפילו שג׳ף בזוס בעצמו מפספס חלק מהסיבות. אבל בעצם זה שאנחנו מודעים להטעיית הנרטיב אנחנו עשויים להיות קצת פחות פתיים לגביה. 

להתקבע ולחפש חברה שהיא בדיוק אמזון כנראה שלא ישרת את המטרות שלנו. אבל אפשר לחפש חברות בעלות מאפיינים דומים ומנכ״לים שחושבים ומדברים על צמיחה כמו בזוס.

מה כדאי שתיקחו מהפוסט

  1. המוח האנושי ממש מתקשה לתפוס צמיחה. אם נשקיע בחברות שיצמחו המון (במחיר סביר) יש לנו פוטנציאל לתשואות עצומות. חברת ג׳קפוט אחת כזאת בתיק שלנו שנצליח להחזיק 10-20 שנה, תספיק לנו לבדה כדי לנצח את השוק בצורה משמעותית.
  2. המון דפוסים ורעיונות של ג׳ף בזוס ואמזון לגבי מה שחשוב לצמיחה של חברה.
  3. מטרת הפוסט היא לא שתרוצו לקנות את המניה של אמזון. הניתוח פה הוא היסטורי ולא מתייחס למצב הנוכחי של החברה.

הפוסט אינו מהווה יעוץ השקעה. ואני לא יועץ השקעות. אני עשוי להחזיק במניות המוזכרות בפוסט

יש 11 תגובות

סוף התוכן

הגעת לקצה; איו יותר פוסטים.