תזת ההשקעה שלי ב-IBI

אתחיל מהסוף, אני חושב שהשוק מתמחר בחסר רציני מאוד את אי.בי.אי. גם בהערכות שמרניות מאוד החברה נסחרת במכפיל 6.6 על רווחי השנה האחרונה וברגע שיתפרסם דוח הרבעון הראשון ל-2021 השוק "ישים לב". במידה ואני צודק, המעבר מחברה במכפיל 6.6 למכפיל 10 שווה ל-50% בתוך מספר חודשים בודדים. כלומר אני מאמין שגם ללא צמיחה בהכנסות ברבעון הראשון של 2021 אנחנו נראה פה התרחבות מכפילים.

יאללה צוללים

אם הייתם שואלים אותי ממה איביאי מרוויחה את הכסף שלה, התשובה הקצרה היא בורסה. החברה עוסקת במספר מגזרי פעילות, כולם בשוק ההון. נרחיב קצת:

שירותי ביצוע – כמו שזה נשמע. לקוחות שמתחברים לאתר או לאפליקציה של איביאי קונים ומוכרים ניירות ערך. איביאי גובה מלקוחותיה דמי שימוש חודשיים ועמלה לכל פעולה. ללקוחות יש נטיה לעשות יותר פעולות בשווקים עולים.

ניהול תיקים ושותפויות השקעה – איביאי מנהלת עבור לקוחות פרטיים ועסקיים תיקי השקעות באמצעות חברת אמבן. ניהול התיקים כולל ניהול של תיקי ניירות ערך. הכנסה מניהול תיקי השקעה נגזרת בעיקר מדמי הניהול.

שותפויות ההשקעה הן מוצר משלים לתיקי ניירות ערך עבור משקיעים גדולים שרוצים פיזור בין סוגי נכסים שונים. אמבן מפעילה שותפויות השקעה בתחומי האשראי הצרכני, הנדלן והחוב. בשותפויות ההשקעה ההכנסה של איביאי נובעת בעיקר מדמי ההצלחה שהחברה גובה.

ניהול קרנות נאמנות – קרן נאמנות היא כמו תעודת סל, רק שהרכב התעודה נקבע ע"י מנהל הקרן לפי אסטרטגיה שפורסמה מראש. הקרן גובה דמי ניהול. קרן נאמנות היא מכשיר המתאים למשקיע שרוצה להשקיע ברעיון או סקטור מסוים. למשל סקטור הקנאביס או מניות סיניות. הנה רשימת קרנות הנאמנות ש-IBI מנהלת. 

שירותי ניהול ותפעול הוניים – יש מספר מקרים בהם החוק דורש נאמן שמחזיק עבורנו מניות לתקופה מסויימת, למשל "אופציות" שעובדי הייטק מקבלים מהעבודה. דוגמא נוספת היא במהלך ביצוע עסקאות של מיזוגים ורכישות. איביאי מספקת את השירות הזה ללקוחותיה. בנוסף החברה מספקת שירותי חשבונאות והערכות שווי ללקוחותיה. 

לאחרונה החברה נכנסה לתחום של תכנון העברות עושר בין דוריות ושירותי מימון מבוסס הכנסות לחברות טכנולוגיה.

השקעות עצמיות – לחברה תיק נוסטרו בהיקף של כ-216 מ' שקלים המורכב מניירות ערך שונים. 

חיתום, הפצה וניהול הנפקות – כאשר חברה פרטית רוצה הון או חוב היא מוציאה תשקיף, התשקיף מספר את הסיפור של החברה ביחד עם כל המספרים הנדרשים למשקיעים. 

חברת חיתום או חתם היא חברה שלוקחת אחריות לוודא את נכונות התשקיף ולחתום על זה. היא מעסיקה רואי חשבון ועורכי דין על מנת לוודא את נכונות התשקיף. כמובן שהחתם מקבל עמלה על שירותיו. במידה והחתם מפשל, הוא חשוף לתביעות ע"י משקיעים. 

חברה מפיצה היא חברה שמשיגה התחייבויות ממוסדים להשתתף בהנפקה. בדרך כלל בכל בהנפקה יש חתם אחד ומספר מפיצים. לאחרונה יש מגמה של הנפקה בעזרת תשקיפי מדף, בהנפקה בעזרת תשקיף מדף החברה המונפקת מפרסמת תשקיף מדף ולאחר מכן יכולה להנפיק הון או חוב בעיתוי מאוחר יותר. בדרך כלל בגיוס בעזרת תשקיף מדף החברה לא תשתמש בשירותיו של חתם אלה בשירותי הפצה בלבד. 

בנוסף להנפקות ראשוניות, חברות נוטות להנפיק חוב – כלומר אג"ח מספר פעמים במהלך חייהם. וגם שמה נדרש השירות של חברת חיתום והפצה.

 איביאי מחזיקה בכ-30% מפועלים איביאי שהיא חברת חיתום והפצה. בדרך כלל פעילות גבוהה בשוק המשני (הבורסה) משתקף גם במספר רב של הנפקות הון וחוב.

תזת ההשקעה 1

נניח ששום דבר מיוחד לא קרה בשוק ההון הישראלי ברבעון הראשון שלי 2021. אני טוען שאני יודע להעריך בצורה לא רעה את דוח הרבעון הראשון של 2021. הדוח יראה רווחים של כ-30 מ' שקלים. אם ניקח בחשבון שהרווחים ל-2020 לפי רבעונים היו:

רבעון ראשון – הפסד של 9.8.

רבעון שני – 26.1

רבעון שלישי – 32.4

רבעון רביעי – 33.2

אני חושב שההערכה שרווחי הרבעון הראשון ל-2021 יהיו כ-30 מ' שקלים היא הערכה שמרנית שלא מפילה אף אחד מהכיסא. כשזה יקרה, הרווחים של IBI ל-4 הרבעונים האחרונים יהיו כ-120 מ' שקלים. מול שווי שוק כולל היום של כ-800 מ' שקלים ולכן מכפיל של 6.6!

תזת ההשקעה 2

הרבעון הראשון של 2020 כבר נגמר, ואני "מרגיש" שהוא אופיין בפעילות מרובה מאוד בשוק ההון. החל מהדרמה של Gamestop בתחילת פברואר, למבול ההנפקות שפגש את הבורסה בישראל, לאווירה הכללית בשוק ואיך שפתאום כולם סביבנו משקיעים. נסו לצעוק s&p 500 או QQQ באזור משותף בחברת הייטק ותבינו על מה אני מדבר. לכן, אני מעריך במודל שלי עליה של 30% בהכנסות מגזר הביצוע ועליה מתאימה של 30% בהוצאות הסליקה.

בנוסף לזה, אני מעריך שתיק הנוסטרו עלה בכ-5%. אם ניקח בחשבון שה-s&p הרוויח 8% ומדד ת"א 125 הרוויח 6% אני חושב ש-5% זה הנחה סבירה ממש.

המודל

במודל שבניתי (לינק בסוף המאמר) הערכתי לחברה "הפסדים מפעילות לקוחות" של 3 מ' שקלים בהנחה שאולי כמה לקוחות הפסידו המון בבלאגן של גיימסטופ והחברה לא הצליחה לגבות. מדובר בהפסדי לקוחות ש-IBI ערבה להם. ברבעון הרביעי של 2020 החברה הפסידה 2.3 מ' שקלים בצורה הזאת. 

לאחר שלקחתי את כל ההנחות הקודמות בחשבון בחשבון הגעתי לרווחים של 30 מ' שקלים ברבעון הראשון של 2021 ללא הרווח החד פעמי ממכירת הלמן אלדובי או 58 כולל הלמן אלדובי.

בנוסף, לחברה קופת מזומנים של 149 מ' שקלים נכון לדוח 2020 ולזה נוסיף את ה-90 מ' שקלים שהתקבלו ממכירת הלמן הלדובי (למעשה נוסיף 80 כי 10 מ' ישולמו בתור מס). מזה נוריד 31.4 מ' שקלים שאנחנו כבר יודעים ש-איביאי שילמה למגדל על מנת לממש אופציית call מסויימת. נישאר עם קופת מזומנים של 187 מ' שקלים. אני מעריך שרק 100 מ' שקלים נדרשים להפעלה השותפת של העסק. יתר הכסף יכול להיות מחולק כדיבידנד או לשמש לפעילות ההשקעה בחברה.

אני משתמש במודל ב-2 שיטות הערכה:

שיטה "טיפשה" – שבה אני פשוט מכפיל את רווחי 4 הרבעונים האחרונים במכפיל 10.

שיטה חכמה – שבה אני מנטרל את רווחי הנוסטרו ואת הרווח ממכירת הלמן אלדובי ומוסיף את גודל תיק הנוסטרו ואת רווחי מכירת הלמן אלדובי לשווי הסופי של החברה.

אישית אני מעדיף את השיטה החכמה ומרגיש שהיא יותר מייצגת אבל מאמין שהשוק יתמחר את החברה איפשהו בין 2 ההערכות האלה ולכן השארתי את שתיהן.

אנחנו משתמשים בשיטה החכמה כדי להעריך את שווי החברה בתרחיש שבו היא מנזילה את פעילות הנוסטרו שלה ומחלקת את המזומנים העודפים למשקיעים. חוץ מזה שלשים מכפיל על רווחים חד פעמיים או רווחים שתלויים בתוצאות השוק מרגיש לי קצת "לא הוגן". אני בוודאי לא מצפה מ-IBI למכור את הלמן אלדובי או להשיא תשואה של 5% מפעילות הנוסטרו כל רבעון.

חדשות

בסוף פברואר הושלמה המכירה של הלמן אלדובי למנורה. IBI רשמה רווח חד פעמי של 38 מ' שקלים ותזרים חופשי של 90 מ' שקלים שיופיעו בדוח הרבעון הראשון של 2021

ב-29.3.2021 החברה הודיעה על מימוש של אופציית call לקניית חלקה של מגדל בחברת "שירותי בורסה והשקעות בישראל אי.בי.אי". בגדול זה אומר שהחל מהרבעון השני איביאי תהנה מ-100% מתוצאות מגזר שירותי הביצוע שלה במקום 80%. איביאי תשלם 31.4 מ' שקלים כדי לעשות את זה. אני מעריך שזה מצביע על שיפור ברווחי מגזר שירותי הבורסה.

בסוף ינואר הודיעה החברה על רכישת חברת טאלנט – חברת ניהול תיקי השקעות בעבור 100% מה-life time value של תיקי החברה. במבט ראשון לא נשמע כמו עסקה מבריקה. לדעתי החברה בונה על הוזלת עלויות בעזרת סינרגיה או על "לקנות" את מנהלי ההשקעות של טאלנט – מה שנקרא אצלנו בהייטק -acquHire. עסקה שבה קונים חברה עבור כוח האדם שלה ולא עבור הטכנולוגיה שלה. בכל מקרה מדובר בעסקה של 13 מ' שקלים ולא מטריד אותי מה שהחברה עושה איתם.

ב-30.3.2021 החברה הודיעה שהציעה הצעה לרכוש את פעילות ניהול התיקים והברוקראג' של פסגות. אנחנו לא יודעים המחיר שהוצע ולכן אין לי דעה חיובית או שלילית על הצעד. כתלות במחיר זה יכול להיות מהלך גאוני או מטופש ממש.

סיכונים

יכול מאוד להיות שאני טועה או מפספס פה משהו.

כמו שכבר הבנתם, החברה מרוויחה את כל הכסף שלה משוק ההון ולכן מדובר בחברה בעלת "בטא" גבוהה או בעברית – החברה עולה מהר בשוק עולה ויורדת מהר בשוק יורד.

אף אחד לא מבטיח לנו מכפיל 10 על החברה. גם אם אני צודק והחברה אכן תציג רווחים של 30-45 מ' שקלים הרבעון בנטרול הרווח החד פעמי ממכירת הלמן אלדובי.

משאבים

ממליץ להתחיל את המחקר מהדוח השנתי ל-2020

לינק למודל

כותב הפוסט עשוי להחזיק במניות המוזכרת במאמר. המאמר מהווה המלצה למחקר עצמאי והעמקת הידע ואינו מהווה המלצת השקעה.

המשחק הגדול של שוק ההון

משחק

היום שבו הפכתי למשקיע טוב יותר הוא היום שבו הבנתי שלא כל השחקנים בשוק ההון משחקים את אותו המשחק. כן, כולם קונים ומוכרים את אותם ניירות הערך. אבל המטרות והמניעים שלהם שונים מהותית.

פעם, כשהייתי צעיר ותמים חשבתי שכל השחקנים בשוק ההון מנסים לעשות אותו הדבר – להרוויח כמה שיותר כסף. אבל זה רחוק מאוד מהמציאות. חשבתי ששוק ההון דומה למגרש כדורסל שבו כל אחד רוצה לקלוע כמה שיותר סלים. כלומר כל השחקנים על אותו המגרש מנסים להגיע לאותם המטרות. ומי שמנצח זה מי שמשחק כדורסל הכי טוב.

היום אני יודע שעל המגרש משחקים המון המון שחקנים שונים עם יעדים שונים ואסטרטגיות שונות. חלק מהשחקנים מודדים את עצמם על כידרור, או על זמן מגרש. חלק פשוט מנסים לרוץ הכי הרבה, חלק מהשחקנים ממש מנסים לקלוע לסל. חלק סתם שמה בשביל האדרנלין. וחלק אפילו סתם צופים מהיציע.

אני התמים חשב שכולם בשוק ההון פשוט מנסים להרוויח כמה שיותר כסף. אבל זה ממש לא נכון ואני בטוח שאם נחשוב על זה קצת אצליח לשכנע אתכם לגבי זה. נניח שאתם מנהלי כסף באחד הגופים המוסדיים – בגדול זה אומר שאתם משקיעים את כספי הפנסיה של הלקוחות שלכם. נכון ל-2020 הגופים המוסדיים בישאל מנהלים 2 טריליון שקלים. זה אומר 2 מיליון מיליון שקלים. זה ממש המון, מדובר בקבוצה הכי הכי דומיננטית בשוק. הרגולציה בישראל קובעת שהלקוחות משלמים 2 סוגים של דמי ניהול. דמי ניהול מההפקדות ודמי ניהול מהצבירה. בהנחה שאין באפשרותכם להביא להעלאות שכר של הלקוחות ולהגדלת ההפקדה החודשית, הדבר ההגיוני הבא הוא לוודא שאתם מנהלים מאגר כסף גדול ככל הניתן. בהנחה שהמשימה שלכם היא לנהל כמה שיותר כסף לכמה שיותר שנים, מה הייתם עושים? אני יודע מה אני הייתי עושה – אני יודע שאנשים מרגישים תגובה רגשית חזקה פי כמה מהפסד של 100$ ביחס לרווח של 100$. ולכן המטרה שלי הייתה רק לא להפסיד כסף ולשמור על תיק יציב ככל האפשר. אפשר לומר על זה שבטווח הארוך המוסדיים שמנצחים את השוק מקבלים יותר לקוחות ויותר כסף אבל אני אגיד שזה זניח. בסוף כולנו הרבה יותר מפחדים מהבירוקרטיה של לגעת בפנסיה ולא רוצים לעשות עם זה כלום.

משקיע האינדקס – השחקנים שמאמינים שלא ניתן לנצח את השוק – ובטח שלא בהשקעה סבירה של זמן. הם בוחרים בכמעט 0 זמן לקבל את תשואת השוק הממוצעת. לדעתי זאת בחירה הגיונית ממש למי שלא נמשך לתחום ולא מתעניין בו. בתנאי שבאמת עושים את זה בקרוב ל-0 זמן בחודש. משקיע אינדקס שמבלה שעות בחודש מול השוק שורף את זמנו לשווא! גם ככה האסטרטגיה היא לקנות ולחכות 5-10-50 שנים. עדיף שיחליף את זמן המעקב שלו אחרי השוק בזמן בים. היסטורית השוק עשה תשואות ממש יפות ותשואות השוק משמעותית יותר טובות מאשר לשמור את הכסף בעו"ש או לבזבז אותו. זאת אסטרטגיה עם יחס עלות תועלת מעולה!

מול משקיע האינדקס אפשר להסתכל על המשקיע האקטיבי שמתחלק להמון תת משקיעים. משקיע אקטיבי הוא כל מי שחושב שע"י בחירה של ניירות ערך מסויימים לכלול בתיק ההשקעות הוא ישיג תשואה גבוהה יותר מתשואת השוק (או לפחות יוכל להצדיק את דמי הניהול שהוא גובה).

שחקן נוסף הוא המשקיע האקטיביסט שקונה מספיק אחוזים מהבעלות על חברות מסויימות כדי להתערב בדרך הניהול של החברה או לפרק את החברה ולמכור את נכסיה. אחד המשקיעים המפורסמים בתחום הוא ביל אקמן.

שחקן אחר הוא שחקן האלגו טריידר – בגדול הוא כותב קוד שמנתח המון המון חברות ברמה מסויימת ומחליט מה לקנות ומה למכור. אפשר לחלק גם את שחקני האלגו להמון תת קטגוריות. אבל מה שנכון לגבי כל האלגו טריידנג זה שהם מנתחים מאות חברות בדקות או שניות בצורה מאוד שטחית (יחסית), ומחליטים המון המון החלטות. תשוו את זה לוורן באפט שבילה שנים שלמות בלי לקנות או למכור מניה אחת! לרוב אלגו טריידרים ממשים לוגיקה של סוחרים ולא של השקעה אבל זה כבר לפוסט אחר.

חלק מהמשקיעים מסתמכים המון המון על פסיכולוגית השוק – מי שלמשל ידע להשקיע במניות רני צים ב-30.3.2020 ונשאר איתה עד היום כמעט הכפיל את כספו. בדיעבד זה מאוד קל לומר את זה. אבל בשיא משבר הקורונה כשנראה שהשמים הולכים ליפול ההבנה שמדובר במשבר זמני הייתה שווה המון כסף למי שהצליח לבצע אותה ולהחזיק לאורך כל הטלטלות והסגרים. אם אתה בטוח לגבי משהו (וצודק!) תוכל להרוויח מזה המון כסף בתנאי שאתה יודע את זה לפני השוק. השקעה עם הקונצנזיוס של השוק לא מביאה תשואות מנצחות שוק. החוכמה זה לא להסכים עם השוק ולהיות צודק.

משקיע נוסף הוא המשקיע המומחה לחשבונאות למנהל עסקים ולאסטרטגיה עסקית שלומד במשך שנים על מנת להשיג את היתרון המקסימלי מקריאת דוחות החברות. הוא כנראה ידע להימנע מהמון מלכודות שמשקיע שלא למד חשבונאות כמוהו או מוכן לבלות פחות שעות בקריאת דוחות יפול אליהן. לכן הוא יקבל תשואה טובה יותר. אני מכיר מספר משקיעים כאלה והם מרוויחים תשואות מנצחות שוק.

יש מי שמנסה להרוויח רווחי ארביטראג' (בדרך כלל בעזרת אופציות). הם מנסים להרוויח כסף מחוסרי עקביות בין מחירים של ניירות ערך שונים ובכלל לא לקחת פוזיציה בשוק.

יש אפילו מקצוע בשם קוונט – שבגדול מיתרגם למתמטיקאי/פיזיקאי שמחפש חוסרי יעילויות בשוק ומנסה לנצל אותם.

יש מהמרים שיקנו אופציות טסלה עם תפוגה בעוד שבוע וירוויחו או יפסידו עשרות אחוזים ביום.

כמובן שגם בתוך הקטגוריות שציירתי יש המון תת התמחויות ואני בטוח שפספסתי המון קטגוריות ומתנצל אם פגעתי בכמה קוראים. מה שבטוח זה שהמון אנשים שונים ניגשים לשוק ההון מהמון פרספקטיבות שונות. המון מהגישות שהצגתי מתחברות אחת לשניה ורוב השחקנים משלבים מספר גישות.

ועכשיו נשאלת השאלה, מה מטרת הפוסט? מה אתם לוקחים מפה?

קודם כל, חשוב שתבין איזה מין שחקן אתה? מה אתה מצפה להשיג ומה אתה מוכן "לשלם"? כמה שאלות חשובות:

כמה כסף יש לך להשקיע, ואיזה סיכונים אתה מוכן לקחת? אני חושב שהייתי משקיע אחרת בתור הייטקיסט צעיר במשרת ג'וניור שחוסך 5000 שקלים לחודש ומשקיע בחשבון של 50,000 שקלים אל מול אדם בגיל 60 המשקיע מיליון שקלים מכספי הפנסיה שלו. אני יודע בוודאות שהייתי מייעץ להורים שלי ולאחותי הקטנה בצורה שונה לחלוטין.

כמה זמן אתה מוכן להשקיע בללמוד ולהתמקצע בהשקעות? כמה זמן אתה מוכן להשקיע בלחקור רעיונות השקעה ספציפיים? האם אתה מוכן לשבת לקרוא דוחות של מאות עמודים? האם מעניין אותך לקרוא דוחות של מאות עמודים? האם אתה מוכן ללכת ולעשות מחקר שטח?

איך תרגיש ומה תעשה במידה ותיהיה לך תנודתיות גבוהה בתיק ההשקעות? מה תעשה אם התיק יפול ב-30 אחוז בחודש? ומה עשית במרץ 2020?

מה הייתרון (יתרונות) שלך מול שאר השחקנים בשוק? במה אתה מבין ובמה אתה טוב? אחד מציטטוי באפט האוהבים עלי הוא "תדע מה מעגל היכולת שלך ותישאר בתוכו. גודל המעגל לא חשוב, אבל לדעת איפה הגבולות זה הכרחי"

מה המטרות האמיתיות שלך בהשקעה? מה אתה מצפה להשיג? חשוב להבין למה (ולמתי) מיועד הכסף שאנחנו משקיעים על מנת שנוכל להגדיר מטרות בהתאם. לפני שנים, אבא שלי סיפר לי על שכן שלנו שבזמן הבניה של הבית שלו, הימר על כספי הבניה של הבית בבורסה (כנראה על "הימור בטוח") הפסיד הכל והתאבד. אבא שלי למד מהסיפור ש"בורסה זה קזינו ואסור להתקרב לשם" ואני למדתי שאסור להשקיע כספים שאנחנו לא יכולים לאבד. ושכדאי לחשוב גם על ניהול הסיכונים ולא רק על הרווחים האפשריים מההשקעה.

Hello world!\n

היי,

אז אני נדב קלוד כהן. חוקר אבטחת מידע במקצועי שזה דרך קצת פלצנית לומר האקר. אני בן 29 מתל אביב, מתעניין באנשים, עסקים והשקעות מגיל צעיר. מאוד אוהב להתעמק ולהתמקצע בנושאים ושונא ממש להבין דברים בצורה שטחית. בעקבות הקורונה והמון זמן פנוי בבית גיליתי את תחום השקעות הערך וניתוח החברות ונשאבתי פנימה. די מהר הבנתי שהתחום מרתק אותי ממש ואני מוצא את עצמי נשאב פנימה ו"משקיע" בו בערך כמות שעות של חצי משרה. השקעות ערך מבחינתי זה ניתוח של חברות וחיפוש אחר חברות שנמכרות במחיר זול יותר מהערך שלהן, קראתי המון בלוגים בעברית ואת כל הספרים שהצלחתי להשיג באנגלית.

בתקופה הקצרה שאני מנתח חברות ומשקיע אקטיבי הולך לי ממש טוב. אבל האמת שנכנסתי לשוק עולה ועוד מוקדם לומר אם סתם היה לי מזל או שאני עושה משהו נכון. בנתיים החלטתי לפתוח את הבלוג מכמה סיבות:

הסיבה הראשונה היא לתעד את ההתקדמות שלי, ולאפשר לי ללמוד על טעויות העבר שלי. אני חושב שיש משהו ממש מיוחד בלתת תחזיות לעתיד בצורה פומבית ולעמוד מאחוריהן. הרבה יותר קל להצדיק לעצמך בדיעבד. כאנשים יש לנו נטיה לחשוב "כן ברור שהניתוח שלי נכון רק ש <הכנס תירוץ כאן>" מי שצריך לתת דין וחשבון יתקשה מאוד לתרץ כישלונות בפומבי.

הסיבה השניה היא להעלות את רמת השיח בשוק ההון בארץ ואולי אפילו להכיר אנשים עם ראש דומה לשלי.

הסיבה השלישית היא שאני מקווה שעצם הצורך לפרסם תזות השקעה יתן לי דרייב לחקור ולוודא את התזה שלי באופן מעמיק יותר. ואולי אפילו פידבק מקוראים שימצאו את ה"באגים" בתזה שלי. כן, אני יודע שזה נשמע טיפשי. אבל לעמוד בצורה פומבית מאחורי רעיון יכריח אותי לבדוק אותו טוב יותר מאשר "סתם" לשים את הכסף שלי על הרעיון. אם מצאתם באג בניתוח שלי אל תתבישו לשלוח הודעה.

הסיבה הרביעית היא להראות שזה אפשרי. עד שגיליתי את הבלוג המעולה של שלומי ארדן ובעקבותיו את הבלוג של עדו מרוז לא חשבתי שסביר לנצח את השוק. כלומר, ברור שזה אפשרי. וורן באפט ועוד 2 וחצי אנשים במאה שנים האחרונות עשו את זה. אבל זה היה נראה קשה ממש, אולי אפילו לא שווה את המאמץ. אולי אפשר לנצח ב1-2% אבל זה המון עבודה. אחרי שראיתי 2 דוגמאות לאנשים ש"קרעו" את השוק, אני מאמין שזה אפשר אבל ממש לא קל ומקווה להיות דוגמא נוספת עבור הדור שיבוא אחרי 🙂

בבלוג אכתוב דברים מעניינים שלמדתי על עולם ההשקעות האקטיביות בשוק ההון, על עסקים ועל פסיכולוגיה. מקווה להימנע מבדיחות אבא אבל אין הבטחות. בנוסף, אשתף תזות השקעה, אני קצת מקווה שהפרספקטיבה שלי תתרום משהו אחר לשיח על השקעות ערך.

שום דבר שתקראו בבלוג אינו המלצת השקעה – כל מה שתקראו בבלוג הוא המלצה לחקור ללמוד בעצמכם ולקחת אחריות על העתיד והכסף שלכם.

return SUCCESS;