השיעורים שאני לוקח איתי מ-2022

Photo by Kelly Sikkema on Unsplash

ברוח התקופה ואווירת הסיכומים החלטתי להצטרף לטרנד ולספר מה למדתי מהשנה וקצת האחרונות. אני אומר שנה וקצת כי מבחינתי הסיפור לא מתחיל ב-1.1.2022 וכי מה לעשות שלמחזור הסיבוב של כדור הארץ מסביב לשמש אין ממש השפעה על החלטות ההשקעה שלי.

בערך באוגוסט-ספטמבר 2021 התחלתי לראות בשוק סימנים לאינפלציה גבוה. באותה תקופה עבדתי בחצי משרה ולקחתי כמה חודשים ללמוד על מקרי עבר של אינפלציה ואיך צריך להשקיע בסביבה שכזאת.  באותה התקופה התזה שלי הייתה: 

  1. המחירים עולים
  2. יותר קל לבנק המרכזי לטעון שהאיפלציה זמנית 
  3. הדבר הנכון לעשות הוא להעלות ריביות. אבל אף אחד לא ירצה להעלות את הריבית. כי זה מאוד יכאב בטווח הקצר ועשוי להוביל למיתון.

מבחינתי בשלב הזה היו 2 אפשרויות לעתיד, או שיעלו את הריביות או שימשיכו לסבול מאינפלציה כואבת. ולכן חיפשתי חברות שיתמודדו היטב עם 2 התרחישים “האפשריים”.

אני לא מספר את כל זה כדי להראות כמה שאני חכם בדיעבד. ואני שונא כשאנשים משוויצים בהצלחות בשוק בדיעבד. אבל בערך באותה התקופה חפרתי לכל החברים שלי שאלה 2 הדברים האפשריים. ואני מספר את זה כי אני מקווה שיש פה מספר שיעורים גם למשקיעים אחרים בשוק.

מצד שני אני יודע שהרבה יותר כסף הופסד בציפיה למיתון בשוק מאשר ממש במהלך המיתונים ולכן החלטתי לשנות רק חלק מסוים מהתיק לפי הדעה שלי על עתיד המאקרו.

האסטרטגיה

ישבתי קראתי חשבתי ועברתי על הסקטורים בבורסה בתל אביב והגעתי לאסטרטגיה הבאה:

  1. לא יהיו לי בתיק חברות הפסדיות/במכפילים מטורפים כי אני מבין שזה מה שהולך לחטוף הכי קשה בתרחיש שאני מצפה.
  2. אקנה 3 חברות שירוויחו מ-2 התרחישים האלה ב-10 אחוז לכל אחת מהן בתיק שלי. אכוון לחברות במכפיל סביבות ה-10.
  3. את שאר התיק אמשיך לנהל כרגיל. 

הבנתי שגם במיתון אנשים ימשיכו לאכול ולשתות פה וגם אנשים ימשיכו לעשן ולכן אחרי מעבר מקיף מניות לפי סקטורים הגעתי לכלל משקאות, נטו אחזקות, imperial brands וחברה חקלאית נוספת שאני מעדיף שלא לחשוף כרגע. כל אחת מהחברות הישראליות קיבלה 10 אחוז בתיק שלי. ואימפריאל בראנדס קיבלה 5 אחוז.

הסיבה שיש חשיבות לחברות במכפילים נמוכים יחסית היא שהן צפוייות להיפגע פחות משינוי בשיעורי ההייוון. במילים אחרות, במעבר מריבית חסרת סיכון של בערך 0% לריבית חסרת סיכון של נניח 3% חברות במכפילים גבוהים יותר יפגעו יותר (בהנחה שאין שינוי ברווחי החברות).

כלל משקאות

החברה מחזיקה ב-30% ממניות יפאורה. יפאורה מייצרת ומפיצה מספר מותגי משקאות קלים כמו שוופס פריגת עין גדי וספרינג טיי. בזמן שקניתי אותה, היה מדובר בפרת מזומנים במכפיל 11 שחילקה כמעט את כל הרווחים שלה בצורת דיבידנד. בשוק מנופח ויקר והיא התאימה לי בול לתזת ההשקעה.

בינואר 2021 נכנס לתוקפו מס הסוכר. בזמנו בדקתי וחקרתי קצת ומצאתי מחקרים שטוענים שבמדינות אחרות שבהן הונהג מס דומה, ראו ירידה זמנית בצריכה של משקאות ממותקים ואז המכירות חזרו. לכן החלטתי להתעלם מאותו המס.

המניה דיממה וירדה לאט לאט עד שהחליטו שמה להתאחד עם יקבי כרמל. במסגרת האיחוד החברה המאוחדת תשקיע את התזרים מעסקי המשקאות הקלים בבניה של יקב חדש בצפון. על מנת לשחרר את הנדלן יקר הערך שעליו יושבים מתקני היקב הנוכחיים. זה לא הדיל שאליו נכנסתי והחלטתי למכור את המניות שלי בחברה בסמוך לאישור המיזוג. אני הפסדתי כ-25 אחוז ומאז המיזוג החברה המאוחדת ירדה בעוד כ-25 אחוז.

יכול להיות שהייתי צריך למכור את המניות שלי ברגע שהצעת המיזוג עלתה להצבעה. אבל הייתי כל כך אופטימי/שאנן שעסקת המיזוג נוראית לבעלי המניות של כלל ואין שום סיכוי שיקחו אותה שהחלטתי לחכות עם זה. בעלי המניות של כלל משקאות כמובן לא הסכימו איתי וקיבלו את המיזוג.

נטו אחזקות

נטו מלינדה מייצרת ומפיצה מוצרי מזון שונים לסופרמרקטים ולשוק המוסדי בישראל. 

נטו אחזקות מחזיקה בכ-46 אחוז מנטו מלינדה ובחוב.

קניתי את נטו אחזקות במכפיל 8 בספטמבר 2021. 

במהלך השנה המניה עלתה בכ-40 אחוז ואז ירדה את העליה ונמצאת היום בערך במינוס 50% מאיפה שהייתה בתחילת 2021. אני יצאתי בשלבים במהלך השנה ובסוף נמצא די ברייק איבן ביחד להשקעה המקורית שלי. הסיבה שהחלטתי לצאת לגמרי בסוף הייתה דוח די גרוע לרבעון השלישי. לדעתי התחרות עם קארפור וכל הרפורמות להורדת יוקר  המחיה ולהורדת חסמי יבוא לא יעשו טוב לשולי הרווח של החברה.

אימפריאל ברנדס

מדובר בחברת סיגריות מאנגליה. הרביעית בגודלה בעולם. לדעתי וינסטון הוא המותג הכי מוכר שלהם בישראל.

התזה שמה הייתה מאוד פשוטה, אנשים לא יפסיקו לעשן כי הם מכורים. קניתי את המניה במכפיל שנמצא איפשהו בין 6 ל-10 (תלוי איך מסתכלים על זה) ותשואת דיבידנד של כ-8%. 

במהלך השנה החברה עלתה כ-27 אחוז וביחד עם הדיבידנד הרווחתי מכל הסיפור כ-35%.

מכרתי כשהבנתי לאחרונה שהסיכוי סיכון כרגע בחברה לא כזה מדהים.

החברה החקלאית

אני לא חושף את שמה של החברה כי אני עדיין מחזיק בה מניות ולא מעוניין להפוך את הפוסט הזה לתזת השקעה 🙂 

במהלך השנה החברה החזיקה את הערך שלה די טוב. דוח הרבעון השלישי היה די חלש ואיך שראיתי אותו מכרתי והקטנתי את הפוזיציה שלי ל-5 אחוז מהתיק בערך. מאז החברה ירדה כ-30 אחוז בשווי השוק. אני עוד מאמין שהיא תחזור לביצועי העבר ולכן נשאר במניה.

אז מה למדתי מהשנה (וקצת) האחרונות?

לא משקיעים לפי תחזיות מאקרו. וגם אם כן, בונים סל של חברות או משקיעים במדדים לפי מאקרו ולא בחברות ספציפיות. הסיכוי לטעות גדול מדי. ספציפית השנה חזיתי נכון את המאקרו ועדיין רוב השקעות המאקרו שלי הפסידו. לדעתי בגלל גורמים מחוץ לשליטתי שלא יכולתי לצפות. לא חשבתי שפוליטיקאים ינסו להוריד את יוקר המחיה ולא צפיתי שזה יפגע בכל מניות האוכל “הבטחות” שלי (ואולי אם הייתי צופה ביותר חדשות הייתי מבין את הרמז לגבי יוקר המחיה ופוליטיקאים שיפגעו בהשקעות שלי). וזאת בדיוק הבעיה עם תחזיות מאקרו. לא מספיק להיות צודק בהן כדי להרוויח כסף.

אומנם צדקתי שאנשים ימשיכו לאכול גם במיתון. אבל לא לקחתי בחשבון שאנשים יכולים לשנות את תמהיל הצריכה שלהם (נניח להחליף סטייק בעוף). והתחרות יכולה להחריף בענף.

יש סוגים שונים של חברות ותזות השקעה. האסטרטגיה לגביהן צריכה להיות שונה. בחברות צמיחה אפשר וצריך להחזיק לטווח הארוך מאוד. אבל פרות מזומנים זולות עדיף למכור כשהן עולות מספיק במחיר.

אני משתדל שלא לכתוב יותר על חברות שאני מחזיק בהן. כשעשיתי את זה בעבר אנשים ציפו ממני לתגובה בזמן אמת על הדוחות שלהן. הבנתי שזה מגביל לי את היום יום ואני לא מעוניין להתנדב בקשרי המשקיעים של החברות בהן אני מושקע. (למען הסר ספק, כל החברות המוזכרות בשמן בפוסט הזה הן חברות שאין לי בהן פוזיציה נכון ליום הפרסום)

בעבר התפיסה שלי לגבי השקעות הייתה שאני צריך להיות 100% מושקע בכל רגע. והשאלה היא רק במה. בכל רגע עלי למצוא את החברות הכי אטרקטיביות ולהשקיע בהן. זה הוביל אותי למסחר יתר. בעקבות שיחה עם משקיע וותיק מאוד שאני מאוד מעריך הבנתי שהאסטרטגיה הנכונה עבורי היא להשקיע רק במניות שאני מאמין שהן מציאה מטורפת. מניות שאני רואה את הדוחות שלהן ומתחיל לרייר. הנחה של 10% על המחיר שאני חושב שסביר היא לא מספיקה. והבדיקה צריכה להיות ביחס אלי ולמה שאני מחפש ולא לשוק כולו. כלומר, אם השוק כולו יקר ואני לא מוצא שום דבר מספיק מעניין, אז אולי אני לא צריך לקנות כלום. ולהישאר במזומן. 

אסטרטגיית הקצאת הון זה נושא מרתק לספרים שלמים. כרגע אסתפק בלומר שהניסיון וכמה גדול התיק שלכם ביחס ליכולת (ולרצון) שלכם להשתכר מעבודה צריך להכווין את הקצאת ההון שלכם. 

עוד הנחה שקיבלתי בעבר מבלי לבחון אותה היא על משמעות הפיזור בתיק ההשקעות. אני יודע שבאפט ומספר משקיעים מאוד מנוסים מחזיקים בתיק מאוד מאוד מרוכז עם עד 40% למניה בודדת. ועד השנה חשבתי שזאת הדרך הנכונה למקסם תשואה. מה שלא הבנתי זה שאני עוד לא באפט. ובשלב שבו אני נמצא במסע ההשקעות שלי אני רוצה למקסם למידה ולא למקסם תשואה.

אני נמנע ממש מחברות עם מינוף תפעולי גבוה. חברות שכאלה יכולות לקבל בוסט חזק במידה והן מתייעלות טיפה אבל גם יכולות לקבל כאפה רצינית במידה ושולי הרווח נפגעים רק טיפה

התשואה בשוק לא מגיעה בתזמון שאנחנו מצפים לה. ושנה כמו 2022 מכאיבה לכולם אבל אני מקווה שלמדנו ממנה כמה שיעורים חשובים.

אם נהניתם לקרוא את המאמר, השאירו תגובה, עקבו אחרי בטוויטר והצטרפו לקבוצת הטלגרם על מנת לקבל עדכונים על מאמרים נוספים. 

כותב הפוסט עשוי להחזיק במניות המוזכרת במאמר. המאמר מהווה המלצה למחקר עצמאי והעמקת הידע ואינו מהווה המלצת השקעה.

8 מחשבות על “השיעורים שאני לוקח איתי מ-2022”

  1. דניאל שפיגל

    כל הכבוד על חשבון הנפש הגלוי! זה דורש המון אומץ ולמדתי ממך המון

  2. הקורא

    פוסט נהדר!
    מסכים איתך לגבי חלק ניכר מהתובנות אליהן הגעת.

השאירו תגובה!