המדריך למשקיע המתחיל חלק ד' – כללים ותהליכים

ההבדל העיקרי בין חובבן שהתמזל מזלו למקצוען שיודע מה הוא עושה, זה כללי ותהליכי עבודה. היום במאמר נדבר על הכללים והתהליכים שאני עושה לפני שאני משקיע בחברה. כללים אלה אמנם לא נכתבו בדם, אבל כל אחד מהכללים שלי נכתב בעקבות טעויות יקרות שעשיתי בעבר. אני לא יכול להבטיח שהכללים שלי הכי נכונים לכם. ויש לאנשים נטיה ללמוד דרך הרגליים (והכיס) ולא דרך הראש. ולכן אם אתם רוצים לקחת את תוצאות ההשקעה שלכם לרמה הבאה, כדאי שתעבדו עם הכללים והתהליכים הנכונים!

כרגיל, אני חושב שעדיף לקרוא את הסדרה הזאת לפי הסדר ולכן: חלק א', חלק ב', חלק ג'.

1. אני מבין איפה יש לי יתרון ויותר חשוב איפה אין לי יתרון

כמו שאתם בטח מבינים, להשקיע בשוק ההון זה להשתתף בתחרות המוחות הכי גדולה ומורכבת בעולם. אנחנו מתחרים בכל כך הרבה סוגים שונים של שחקנים. לנצח זה לא בלתי אפשרי, אבל בטח לא משימה פשוטה. חשוב לדעת להתחרות במה שיש לנו סיכוי. למשל, אני מבין שלכל גוף השקעות גדול יש אנליסטים (ואלגוריתמים) שיושבים על הדוחות ומגיבים באופן מיידי. אני מבין שאני לא הולך לנצח אותם כי אני אדם אחד, והשקעות זה לא הדבר היחיד שאני עושה בחיים. ולכן אני בכלל לא מנסה להיות הראשון שקורא את הדוח ומגיב לו. זה משחרר המון אנרגיה ופנאי להתעסק באיך אני כן יכול לנצח את השוק.

באותה המידה, אני לא הולך להעריך יותר טוב מהשוק את שיעור ההיוון של נדלן מסחרי בחיפה. ולכן בלי הסבר ממש טוב ל-"למה החברה הזאת מתאימה למטרות שלי" לא אקנה חברה שמחזיקה בנדלן מסחרי בחיפה בתור העסק העיקרי שלה. כן אשקיע בחברות שאני מאמין שמתומחרות בזול מאוד ביחס לשווי ההוגן שלהן אבל אני צריך הסבר די טוב ל-"למה אני מבין מספיק כדי לומר שהיא מתומחרת מתחת לשווי ההוגן".  

אם תחשבו על זה לקנות מניה, זה להיות הבן אדם שמוכן לשלם הכי הרבה בעולם על אותה המניה באותו הרגע בזמן. חייב לזכור שבזמן שאני קונה נייר ערך, מישהו בצד השני מוכר לי אותו, בהכרח אחד מאיתנו טועה! (האמת שזה לא מדוייק, כי לא בטוח שלשנינו אותה המטרה)

2. אני לא משקיע בחברות הפסדיות

אני כל פעם מופתע מחדש מהאופטימיות של משקיעים מתחילים שרואים חברה, יודעים שהיא הפסדית ומוכנים להשקיע בה כסף. כשכתבתי במאמר השני בסדרה ש:

עבור משקיעים פרטיים אני ממליץ לפסול מיידית חברות הפסדיות. אם בכל זאת החלטתם להשקיע, חשוב להבין שזאת השקעה בסיכון גבוה מאוד ויש סיכוי סביר שההשקעה כולה תימחק. שאלה שאני שואל את עצמי לפני כל השקעה זה "כמה יהיה יקר מדי לשלם על החברה?" בדרך כלל אני נתקע ומבין שעבור חברה הפסדית, אין שום דבר שמחבר את המחיר הנוכחי שלה למציאות ולכן בכלל לא ברור כמה יהיה יקר מדי לשלם עבורה.

ממש התכוונתי לזה ברצינות. לדעתי כמעט כל המשקיעים הפרטיים מקבלים תחושת "ביטחון" פסיכולוגית מכרישים גדולים שמושקעים באותם חברות הפסדיות. הבעיה שאותם משקיעים פרטיים לא יודעים באיזה מחיר הכרישים קנו את האחזקה שלהם בחברה ההפסדית, באיזה מחיר הם מתכננים למכור, והאם הם מחזיקים בגידורים שונים (חברות בשורט, פוטים על השוק או על חברות דומות וכו'). 

אם הייתי מציע לכם לקנות מפעל קופסאות שימורים הפסדי במחיר כלשהו הייתם צוחקים עלי. למה לקנות מניה של חברת טכנולוגיה הפסדית זה יותר הגיוני?

כן, אני יודע, כל משקיעי ה-VC משקיעים בחברות צמיחה טכנולוגיות הפסדיות. אבל הם עושים את זה בשוק הפרטי. חשוב להבין שכשחברה כבר מגיעה לשוק הציבורי, זה אומר שלדעתם של אותם משקיעי VC, הסיכון עולה על הסיכוי שמגולם במחיר הנוכחי ולכן הם החליטו להנפיק אותם. משקיעי VC משחקים משחק אחר ממשקיעים בשוק הציבורי הבלוג לא מיועד למשקיעי VC. 

כמה הבדלים בחוקי המשחק בין משקיע VC למשקיע בשוק ההון:

1. למשקיעי VC יש השפעה על התנהלות החברה, כולל החלפה של המנכ"ל במידת הצורך.
2. למשקיעי VC יש קשרים ומשאבים לעזור לחברה להתקדם לצמוח ולהצליח בעתיד, למשל VC של חברת סייבר יפגיש את אנשי המכירות של חברת הסייבר עם כל החברות בפורטפוליו של ה-VC בתור לקוחות פוטנציאליים.
3. משקיעי VC משחקים עם כסף של אחרים, ומשתתפים ברווח אבל לא לוקחים סיכון בהפסדים. הנפקה היא הזדמנות to cash out ולהפוך את הסיכון שלקחו בכסף של אחרים לרווח בכיס שלהם.

3. אני לא מאמין במטריקות תמחור ניו-אייג'-יות

כשחבר מספר לי על חברת אשראי חוץ בנקאי "ממש זולה" שמתומחרת במכפיל 0.5 על התיק. אני קם והולך. אם מכפיל הרווח הרגיל של החברה היה מספיק אטרקטיבי, החבר לא היה משתמש במכפיל ניו אייג'י על גודל תיק האשראי של החברה.  

באותה המידה כשמישהו מדבר על מכפיל ה-ebitda (earnings before interest taxes depreciation and amortization ) אני מייד מבין שלחברה יש הוצאות ריבית פחת והפחתות גבוהות (וגם שהדובר יודע ומנסה להסתיר את זה מאיתנו). לא סתם מאנגר קרא לאיביטדה – רווחי בולשיט.

ממש בתחילת שנות ה-2000, הרבה לפני שידעתי לקרוא דוחות, ובערך בתקופה שלמדתי לקרוא אנגלית, התפוצצה בועת הדוט קום. למזלי, הספרים ששרדו מאז מתארים בצורה יפה את ניפוח השווים ואת הנפילה שהגיעה לאחר מכן. באותה תקופה, שוק ההון היה באופוריה סביב הטכנולוגיה החדשה הזאת שנקראת אינטרנט וסביב חברות הצמיחה המדהימות שהגיעו איתו. משקיעים העריכו חברות לפי מכפילים על מספר הצפיות בעמוד החברה בלי בכלל להתייחס לרווחיות החברה!

חברות מתמחרים לפי מכפיל הון או מכפיל רווח מתואמים. ואת זה צריך להשוות לחברות דומות אחרות או ל"רמת הסיכון" ו"רמה הצמיחה" בחברה. ואם לא ניתן לעשות את זה כי החברה הפסדית, אז ראה חוק 1. אני יודע שאנשים מחפשים חוקים ברורים לפעול על פיהם ומרגע שאני "מרשה" לתאם את הרווחים וההון השיטה עוברת מ-"מדע" או "אלגוריתם" ל-"אומנות". זה מתסכל, זה מבאס וזה מרגיש מלוכלך. 

שלושת המילים הכי מסוכנות בעולם ההשקעות הן "הפעם זה שונה" – ג'ון טמפלטון. 

4. אני לא מרשה לעצמי לעשות מיקור חוץ (outsoruce) לשיקול הדעת שלי

בהמון תחומים בחיים אנחנו "מתעצלים" ומעדיפים ללכת לשאול מומחים במקום ללמוד בעצמנו. כשאני רוצה לקנות מחשב חדש אני אתייעץ עם החבר שמבין במחשבים הוא כמובן ישאל מה חשוב לי במחשב החדש ומה התקציב שלי. ויחסוך לי זמן מחקר. לצערי, בתחום ההשקעות האקטיביות אין דבר כזה. 

מבחינתי בלוגר/צייצן שכותב על חברה זה נקודת פתיחה למחקר ולא נקודת סיום. את רעיון ההשקעה בצים למשל קיבלתי מ- MarketXray בטוויטר (שווה לעקוב אחריו!). אבל אחרי שקראתי את הדעות שלו על החברה, הלכתי ללמוד על החברה. עברתי את כל תהליך הלמידה וההשקעה שלי בעצמי ובסוף השתכנעתי שאני מעוניין להשקיע. מבחינתי יש כמה בעיות ב-outsource לשיקול הדעת.

1. לא באמת נלמד ככה כלום לפעם הבאה – החלק הכי אטרקטיבי מבחינתי בהשקעה אקטיבית היא האמונה שלאורך השנים נלמד ונשתפר בתור משקיעים. וגם אם בהתחלה לא ננצח את השוק. בטווח הארוך כן. כמובן שמי שלא לומד לא ישתפר.
2. בחיים לא נדע מתי למכור – אף אחד לא באמת מצפה שאותו היועץ יחזור אלינו ויגיד לנו "שומע אחי? אני כבר לא בטוח לגבי החברה שאמרתי לך לקנות לפני 3 חודשים. אני מכרתי את המניות שלי. לדעתי תמכור גם אתה". זה פשוט כל כך רחוק מהאופי האנושי שאני לא חושב שזה יקרה.
3. אף אחד לא יהיה שמה להחזיק לנו את היד אם וכאשר נפסיד כסף בשוק. 

אני חושב שהכלל הזה שאסור לעשות מיקור חוץ לשיקול הדעת נכון לכל דבר שחשוב לי בחיים. כלומר אם אשאל את השותף לארוחת צהריים איפה אוכלים ואלך אחריו באופן עיוור כנראה שלא יקרה כלום. אבל בכל החלטה עם תוצאות אני רוצה להיות ליד ההגה.

אגב הנטיה הזאת לעשות outsource לשיקול דעת, או ללכת עם העדר, היא נטיה של בני אדם ולא רק של משקיעים פרטיים. שמעתי גם ממשקיעים מוסדיים את הטיעון "אני לא ממש מבין את החברה, אבל מוסדיים אחרים משקיעים בה. מה כולם טועים?". ואם מוסדיים אחרים היו קופצים מהגג? היית קופץ יחד איתם?  

למשל בחוגי השקעות ערך בחו"ל יש מי שנוהג להתייחס למטריקת ה-PE/G שזה בגדול מכפיל הרווח של החברה לחלק לצמיחה שלה באחוזים. אומרים שמכפיל שכזה מעל 1 מייצג חברה "יקרה" ומכפיל מתחת ל-1 מייצג חברה "זולה". כלומר על חברה שצומחת ב-20 אחוז בשנה למשל מוכנים לשלם PE של 20. כל פעם שאני רואה מכפיל PEG אני חוטף קצת חום. אני נזכר ביפים, המורה לפיזיקה בתיכון ומנסה לדמיין איך היה מגיב אם היה שומע על המכפיל הזה. הבעיה העיקרית שלי עם המכפיל היא כמובן שהוא מטופש ממש. הוא מפספס ברמה של יחידות המידה שבהם הוא משתמש. כלומר, אם נסתכל על הרווח לשנה ונחלק אותו במחיר המניה (PE) נקבל את "הזמן (בשנים) שבו החברה תרוויח את המחיר הנוכחי". אם נסתכל על הצמיחה, מדובר ב"תאוצה" שבה החברה מרוויחה יותר כסף. אם נחלק מהירות בתאוצה נקבל סלט. בנוסף, צריך להבין שמבחינה מתמטית, כפל או חלוקה באחוזים תשתמש ב- 1.2 למשל כדי לייצג 20 אחוז או במספר 0.8 כדי לייצג מינוס 20 אחוז. כאן במכפיל ה-PEG משתמשים ב20 כדי לייצג 20 אחוז. כדי באמת להבין כמה שהמכפיל הזה מטופש, נסו לחשוב על 2 מקרי קצה, למשל חברה במכפיל 1 עם צמיחה של 1 אחוז בשנה. אל מול חברה במכפיל 30 עם צמיחה של 30 אחוז בשנה. 

5. חובה לקרוא את הדוחות לפני השקעה בחברה

כשאנחנו משקיעים אקטיבית בחברה אנחנו בוחרים להיות שותפים בעסק מסוים. המינימום שחייב לעשות לפני שנכנסים בתור שותפים בעסק זה לקרוא את הדוחות. לקנות מניות מבלי לקרוא את הדוחות זה כמו לחתום על חוזה בלי לטרוח לקרוא אותו. ברור שיש מי שעושה את זה. אבל זה לא אומר שזה רעיון טוב.

יש המון מידע שהחברה ומנהליה חייבים למסור לנו בדוחות. לבחור לעצום עיניים למידע הזה, זה להתחיל לשחק את המשחק מנקודת נחיתות. המשחק מאוד מאתגר ותחרותי ולכן אני מעדיף לקחת כל יתרון שיש לי.

ומה אם אני לא יודע חשבונאות / לקרוא דוחות? אז כדאי שתלמד. מה שיפה בתחום ההשקעות זה שמדובר במשחק לטווח ארוך מאוד. גם אם "לא שווה" לי ללמוד לקרוא דוחות בשביל החברה האחת שבה אני רוצה להשקיע. (ובשביל חשבון ההשקעות הנוכחי שלי שהוא אולי די קטן) אם אני מניח שיש לפני עוד 30-50-70 שנות השקעה, פתאום כל יתרון קטן שאני יכול לצבור שווה את זה. 

אם אחי הקטן, או מישהו שאכפת לי ממנו היה מספר לי שחתם חוזה חשוב מבלי לקרוא אותו הוא היה מקבל שיחת נזיפה. להשקיע בחברה ציבורית מבלי לקרוא את הדוחות זה גרוע באותה המידה.

רמה אחת של תחכום מעל השקעה בחברות הפסדיות נמצא "להשקיע בחברות הפסדיות עם רווח חד פעמי" בדיוק השבוע מניית באמבל עלתה ב-43 אחוז לאחר דוח רבעון רביעי. המניה נסחרת במכפיל רווח של 18! אבל מי שמעיף מבט בדוחות מבין שהרווח כולו רווח מהחזרי מס. והחברה בעצם הפסדית. אם בחרתם שלא לאמץ את החוק שלי לגבי אי השקעה בחברות הפסדיות זה ממש בסדר. אבל אם אתם לא יודעים לקרוא את הדוחות ולכן לא יודעים לזהות שהחברה הפסדית זה כבר בעיה אחרת.

6. אני לא מנסה לתזמן את השוק

בטווח הקצר השוק מתנהג באקראיות. כלומר לא באקראיות אבל הגורמים כל כך רבים ומגוונים שהכיוון בטווח הקצר נראה אקראי לחלוטין. מחר פוטין יפתח מלחמה אחרי שכמה ימים פרשנים מבטיחים שבעצם לא תהיה מלחמה. ובום- כל השוק יורד ב-10 אחוז. בזמן שצריך לקבל את ההחלטה לגבי האם תהיה או לא תהיה מלחמה, אפילו פוטין בעצמו עוד לא בטוח מה יעשה. ולכן לחשוב שאני, או מישהו אחר יכולים לחזות את המלחמה יותר טוב זה לחיות בסרט. יש המון כוח בלדעת לומר "אני לא יודע" ולכן אני לא מבסס את האסטרטגיה שלי על זה..

בטווח הבינוני והארוך, ההשפעה ה"אקראית" מתבטלת ומה שמשפיע הם בעיקר הביצועים העסקיים של החברה. הביצועים האלה נגזרים מ:

1. גורמי מאקרו, כלומר גורמים המשפיעים על הכלכלה כולה, כמו הריבית במשק, האינפלציה שערי ההמרה בין המטבעות השונים, מחיר חבית נפט, מחיר התובלה הימית בנתיב מסוים וכו'. אותם קשה עד בלתי אפשרי לחזות. 
2. גורמי מיקרו, כמו היתרון התחרותי של חברה מסויימת, בעלי השליטה והמנהלים שבה. 

לדעתי, תחזיות ברמת החברה הם משהו שסביר ואפשר לעשות בסיכויי הצלחה גבוהים מ-50%. לעומת תחזיות מאקרו שאותם כמעט אף אחד לא יודע לעשות באמת. ולכן השקעות ערך זה לדעת לנתח ולבצע הערכות ברמת החברה, למצוא חברות עם הסתברות גבוהה "לנצח את המדד" ולהשקיע בהם.  

למכור לקראת מלחמה או הסלמה ביטחונית זה צורה של ניסיון לתזמון שוק. וזה לא עובד. משתתפי השוק חכמים מדי כדי לתת לנו לנצח ככה בטווח הארוך. וגם אם מידי פעם יהיה לנו מזל, זה לא אומר שזה יכולת.

לקנות (או למכור) אופציות לטווח זמן קצר זה צורה של ניסיון לתזמון שוק. כי לא רק שאנחנו מאמינים שהשוק ילך בכיוון שאנחנו מאמינים, אנחנו גם מאמינים שזה יקרה בתקופת זמן קצרה. יכול להיות שזה יקרה או שלא, אבל אנחנו לוקחים פה הימור גם על התחזית שלנו לגבי השוק וגם על התזמון שבו התחזית תתממש.  

"לקנות את הדיפ", זה להאמין (מראש) שהשוק ירד בטווח המיידי, לשמור מזומן בשביל זה, ולהאמין שלאחר הקניה השוק יעלה שוב. בעיני זה פשוט תזמון שוק למתקדמים, ולכן אני לא מנסה לעשות את זה. מה גם שלמניות יש נטיה לברוח. לא לקנות כדי לחכות שהמניה "תתקן קצת למטה" עשויה להוביל להפסד של מאות אחוזי רווח פוטנציאלים בניגוד לקניה במחיר הזול הנוכחי שעשויה לגרום להפסד של אחוזים בודדים (על מחיר הכניסה "הרצוי")

7. אני בורח מדברים שאני לא מצליח להבין

סה"כ אני רואה בעצמי אדם די חכם. אם אני לא מצליח להבין איך חברה מסויימת מצפה להרוויח כסף, או למה שהשקעה מסויימת תעבוד, אני אנסה להתעמק ולהבין אותם. אבל עד שלא אבין, לא אשקיע כסף. סה"כ אף השקעה שאני שוקל לא מערבת פיזיקה קוואנטית או מדע טילים. לכן אם מוצר או מודל עסקי מורכבים לי מדי להבנה גם אחרי שניסיתי לקרוא ולהבין אותם, אני מסיק שאחת מ-2 האפשרויות נכונה

1. מישהו מנסה לעקוץ אותי. תודה רבה וביי.
2. ההשקעה באמת לא מתאימה לי בתור משקיע.

למשל DeFI זה דרך קסומה לייצר כסף וערך כלכלי מהאוויר. ולמרות שבאמת שהשקעתי המון שעות בלנסות להבין את זה מעבר לרמה של "מישהו רוצה שתלווה לו ביטקוין ומוכן לתת לך 10 אחוז ריבית על זה", לא הגעתי להבנה של מודל כלכלי הגיוני. לכן אני בחוץ. זה מאוד מתקשר לחוק שאסור לעשות outsource לשיקול הדעת. 

8. אני שומר תיעוד של החלטות העבר ומנסה ללמוד מהטעויות שלי

החלק הכי קשה בללמוד להיות משקיע ערך, זה העובדה שאתה מקבל החלטה היום, ומקבל פידבק על ההחלטה (מחיר המניה עולה או יורד) רק בעוד שנים. אם אנחנו באמת מאמינים שהמחיר בטווח הקצר הוא אקראי, אז "אמונה" בתנועות מחיר בטווח הקצר בתור פידבק לאיכות ההחלטה אומרת שנלמד מרעש אקראי. ואז ברור שאין לנו סיכוי לנצח את השוק.

בנוסף כשכבר קיבלת פידבק, הוא מכיל גם רנדום. כלומר גם אם קיבלנו את ההחלטה הכי נכונה באותו הרגע, יש אלמנט של מזל שמשפיע על התוצאות. נניח משקיע שהשקיע בחברה שקנתה חיטה מאוקראינה ונניח שהחיטה שנמכרה הושמדה במלחמה, והחברה המוכרת פשטה רגל. בסיטואציה כזאת, אירוע שלא יכולנו לחזות הכניס רעש אקראי. לכן חשוב להשאיר לעצמנו מקום לטעויות. אבל לא נכון לעשות מה שנקרא בשפת מדעני נתונים overfitting כלומר קפיצה למסקנות גדולות על סמך קצת מידי מידע. אם נלמד למשל מהאירוע ש-"אוקראינה זה מסוכן" נחמיץ את כל השיעור. יש פה אולי שיעור על פיזור סיכונים או גודל פוזיציה מקסימלי בתיק אבל בטח שלא שיעור נגד השקעה בחו"ל. (נסו לשים עצמכם בנעליו של משקיע אוקראייני)

הנקודה היא שאסור לעשות את הקישור "הרווחתי => החלטת ההשקעה הייתה נכונה". לפעמים מרוויחים בפוקס ולפעמים מפסידים בגלל פוקס. 

לאחר שכבר יש לנו תיעוד של מחקר החברות שביצענו אני משתדל לחזור למחקרי עבר שלי ולהבין איפה צדקתי, איפה טעיתי וכו'. לדעתי זה צפוי והגיוני לא לנצח את השוק בשנים הראשונות להשקעה אקטיבית (כמו שלא נתפלא על ילד שמתחיל לשחק כדורסל בחוג השכונתי ולא בליגת העל) ולכן המטרה העליונה היא להשתפר וללמוד. 

9. אני ממשיך ללמוד ולקרוא על השקעות

Naval, אחד האנשים שאני הכי אוהב באינטרנט אומר שהדרך להצלחה בחיים היא למצוא מה שמרגיש לך כמו משחק ונראה לאחרים כמו עבודה ולהתמקד בזה. כלומר לצבור המון המון המון ניסיון בעשיה שכיפית לך ולא לכולם. לדעתי רק ככה יש לנו סיכוי לקבל תשואה גבוהה משמעותית מממוצע השוק. והאלטרנטיבה הדי טובה בכל מקרה היא פשוט לקנות את המדדים.

אני כל הזמן קורא ולומד. אבל אני לא עושה את זה מתוך תחושה שיש לי "שיעורי בית בבורסה" להשלים. מי שיעשה את זה מתוך תחושת שיעורי בית, כנראה שלא יצליח להשקיע מספיק זמן כדי להיות באמת טוב בזה. לדעתי זה באמת משחק האסטרטגיה הכי מעניין שיש. 

יש אינסוף תוכן לקרוא וללמוד על חשבונאות, כלכלה התנהגותית, ניתוח עסקי וחברות שונות. וביחד עם זה המון המון משקיעים שונים ואסטרטגיות השקעה שונות. אני מאוד אוהב את יוטיוב, טוויטר ואדיובל בתור מקומות לשמוע וללמוד זוויות שונות של התחום.  

10. אני לא מצפה שזה יהיה קל

אחת החרטות שלי היא שלמרות שנחשפתי לאפשרות של ניתוח חברות והשקעות אקטיביות כבר ב-2016, לא נכנסתי לתחום כבר אז. בגלל שמכר שהיה בתחום וסיפר לי שמנהל את הונו בתור עיסוק עיקרי, המליץ לי על תואר שני במנהל עסקים פלוס התמחות בחשבונאות לפני שאני בכלל חושב להתחיל להשקיע אקטיבית בשוק. כלומר לתפיסתי של היום הוא הציג את העבודה הנדרשת כ"קשה מדי" ולכן אני של 2016 בחר לוותר או לדחות את העיסוק לטובת דברים מעניינים ומתגמלים יותר. אותו המכר עזר לי הרבה בהמשך הדרך ולמדתי ממנו המון.

בסוף צריך לזכור שהמסע הזה שבחרנו לקחת של השקעות אקטיביות בשוק ההון הוא מסע מאוד מאתגר. לחשוב שנוכל לנצח את רוב המשקיעים האחרים בשוק זה מחשבה די שחצנית. לחשוב שזה יהיה קל זה כבר נרקסיזם ממעלה ראשונה. 

לאורך החיים והקריירה עשיתי מספר דברים "די קשים". ולכן אני לא חושב שכל אתגר קשה הוא בלתי אפשרי. אני לא מצפה שהאתגר הזה יהיה קל, אבל מצד שני לא חושב שנכון להתייחס אליו כאל בלתי אפשרי. יש פה איזון מסוים שצריך ליצור בין "יש פה אתגר קשה" לבין "משימה אפשרית". וזאת בדיוק תמונת המציאות שאני מנסה להציג בבלוג לטובת המשקיע המתחיל. 

Why should it be easy to do something that, if done well, two or three times, will make your family rich for life?

Charlie Munger

אם נהניתם לקרוא, מה הכלל שהכי אהבתם? ומה הכלל הכי חשוב שלכם בעולם ההשקעות?

אם נהניתם לקרוא את המאמר, השאירו תגובה, עקבו אחרי בטוויטר והצטרפו לקבוצת הטלגרם על מנת לקבל עדכונים על מאמרים נוספים. 

כותב הפוסט עשוי להחזיק במניות המוזכרת במאמר. המאמר מהווה המלצה למחקר עצמאי והעמקת הידע ואינו מהווה המלצת השקעה.